אִם אָמוּת בְּאַחַד הַיָּמִים –

קִבְרוּנִי עַל שְׂפַת־הַיָּם!

הָקִימוּ לִי מַצֶּבֶת־עֲנָק שֶׁל שַׁיִשׁ,

אֶל מוּל הַטֹּהַר שֶׁל כְּחוֹל רוּם וָיָם.

וְחִרְתוּ נָא עַל מַצֶּבֶת זֹה שֶׁל שַׁיִשׁ

אֶת כָּל הַשֶּׂגֶב וְהַטֹּהַר וְהַיֹּפִי:

גַּלִּים שְׁקֵטִים, גּוֹאִים,

וַעֲנָנִים לְבָנִים שָׁטִים,

עַמְקוּת הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים,

וּפִרְחֵי־הָאֵלִים הַיָּפִים.

וְאַחַר חִרְתוּ בִּשְׁחֹור אוֹתִיּוֹת:

אֶחָד אֲשֶׁר הָלַךְ אֶל הַיָּם…

אַךְ אַל נָא תִשְׁכְּחוּ לִנְטֹעַ

אֶת שְׁנֵי הַבְּרוֹשִׁים הַכֵּהִים־הָאִלְּמִים

מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמַּצֶּבֶת,

אֶל מוּל גַּלִּים וְרָקִיעַ גְּבוֹהִים…

וְלָחֲשׁוּ זֶה אֶל זֶה הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים,

וְסִפְּרוּ זֶה לָזֶה, הַגַּלִּים לַמַּצֶּבֶת,

יִסְתּוֹדְדוּ זֶה עִם זֶה בְּרוֹשִׁים וְשָׁמַיִם,

וְהַמַּצֶּבֶת מִדֵּי פַעַם תְּסַפֵּר לַכֹּל:

עַל אֶחָד אֲשֶׁר הָלַךְ אֶל הַיָּם –

לְהַקְשִׁיב לַנֵּצַח הַגָּדוֹל…