וּבְפַאֲתֵי מִזְרָח הַשֶּׁמֶשׁ עָלָתָה
מִדִּמְדּוּמֵי־בֹקֶר בֵּין לַהֲבוֹת־אֵשׁ,
וַיָּשֶׂם בִּלְעָם אֶת פָּנָיו הַבָּמָתָה:
אֶת מֶלֶךְ מוֹאָב יְבַקֵּשׁ.
עֵינָיו תְּשׁוֹטֵטְנָה אֵי־שָׁם בַּמֶּרְחָק
וְהוּא הַבָּמָתָה דַּרְכּוֹ יְשָׂרֵךְ,
וְרָתַח לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ וַיִּצְעַק:
“עַם־מִדְבָּר זֶה אֲנִי לֹא אֲבָרֵךְ!”
הַשֶּׁמֶשׁ בְּלֶב־הַשָּׁמַיִם עוֹמֶדֶת,
בְּזִיו מְצִיפָה הַמִּישׁוֹר הַכַּבִּיר,
שָׁם עַם עֲלוּמִים – רוּחַ יוֹקֶדֶת,
לָבֶטַח יִשְׁכֹּן שָׁם הַכְּפִיר!
וְעַל הַגִּבְעָה מוּל פְּנֵי הָרָקִיעַ
מִזְבְּחוֹת עֲרוּכִים לְעוֹלָה,
וּמִשָּׁם קוֹל חָזָק יַעֲלֶה וְיַבְקִיעַ
נְסוּךְ מִקְסָמִים – קוֹל בִּלְעָם:
"הַאֲזִינָה עָדַי, בְּנוֹ צִפּוֹר!
מָה תֹּאמַר: זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל?"
וּבְעֹז אֶת קוֹלוֹ יָרִים בֶּן בְּעוֹר:
“מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל?!”
וּבָלָק שָׁצַף וַיַּחֲרֹק שֵׁן,
וַחֲמַת־אַפּוֹ עָלְתָה לְהַשְׁחִית.
אֲבָל אֶת פָּנָיו חִישׁ שָׂם כִּמְחַנֵּן:
“עַם פֶּרֶא נוֹדֵד, הַאוֹתִי הוּא יַשְׁמִיד?!”
וְקוֹלוֹ הִתְפָּרֵץ מִגְּרוֹנוֹ, קוֹל נִפְעָם,
חָנוּק מִדְּמָעוֹת, יִקְרַע לֵב:
"הָהּ, מֶה עָשִׂיתָ, בִּלְעָם?
הֵן אִכְזַבְתַנִי אַכְזֵב!
"עַם־עֲלוּמִים זֶה אוֹתִי מַחֲרִיד,
כִּי רַב הוּא – יַכֵּנוּ בַּחֶרֶב!
לֹא יַשְׁאִיר מֶנּוּ פְּלֵטָה וְשָׂרִיד,
עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עִם עָרֶב!"
וְעָלוּ זִכְרוֹנוֹת עַל לִבּוֹ גַּם חָפָפוּ,
גָּרֵשׁ זִכְרוֹנוֹת הַהֹוֶה הַנִּזְעָם;
זָכַר נְעוּרִים שֶׁעָבְרוּ גַּם חָלָפוּ,
הָיָה אָז רֵעוֹ גַּם בִּלְעָם.
הַאֻמְנָם לֹא הָיוּ הַיָּמִים הַהֵם
טוֹבִים מֵאֵלֶּה עֵת הוּא בַצָּרָה?
זָכַר אָז לְפֶתַע קַרְנֵי הָרְאֵם,
נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ וְאָמָרָה:
"קַרְנַיִם, בְּנִי, אֵלּוּ לְךָ יַעֲמֹדוּ
בְּמִלְחֲמוֹתֶיךָ כְּמֶלֶךְ.
כָּל עַם וְכָל גּוֹי לְפָנֶיךָ יִקֹּדֹּו,
יָרִיעוּ גַּם יִכְרְעוּ בֶרֶךְ".
הַאֻמְנָם יִשְׂרָאֵל יִכְרַע לְפָנָי?
הַאִם אֲנַצַּח הַגִּבּוֹר הָאוֹמֵר:
"הִשָּׁמֶר־לְךָ, בֶּן־צִפּוֹר, מִפָּנַי,
אֱלֹהַי וּזְרוֹעִי עִמָּדִי, הִשָׁמֵר!"