מֵעוֹלָם
לֹא רַב כֹּה אוֹרִי
כְּהַיּוֹם.
אֲבוּקוֹת לֹא נָשָׂאתִי,
אַף אַחַת לֹא הִדְלַקְתִּי –
רַק לָעֵמֶק יָרַדְתִּי:
אֶל שְׁחוֹר־הַבִּצּוֹת,
אֶל אַדְמַת־הַטְּרָשִׁים,
בְּמָעוֹז אֵיתָנִים.
וְהַיּוֹם
מֵאַדְמַת־הַטְּרָשִׁים
מוֹרִיקִים פַּרְדֵּסִים,
וּמִשְּׁחוֹר־הַבִּצוֹת
שִׁבֳּלִים מַזְהִיבוֹת…
מֵעוֹלָם
לֹא רַב כֹּה אוֹרִי
כְּהַיּוֹם – – –