הָאֳהָלִים יוֹקְדִים בַּחוֹל,

הִשְׁרִיצוּ פַּרְעוֹשִׁים, פְּלָטוּנוּ.

פֹּה גוּף נִלְאֶה, יָדַע הַשְּׁכוֹל,

אַךְ לְמַגַּע אֵינְסוֹף נָתוּן הוּא.

הִנֵּה שָׁלַח אֶל הַזִּירָה

הָאֹפֶק שַׁיָּרָה נֶעֱלֶסֶת,

עַל חֶלְקַת־מַיִם מַזְהִירָה

שְׁבִילִים תּוֹלֶמֶת, מְפַלֶּסֶת.

נָשְׂאוּ הַפֶּלֶא, מַרְכֻּלְתָּן,

בְּתוּלוֹת־יַמִּים יָצְקוּ הָעֶשֶׁת!

תָּרְנוּ בִּטְחוֹן־חַיִּים אֵיתָן

הָאֱנִיּוֹת… דְּמָמָה יוֹקֶשֶׁת…

פִּתְאֹם אָזְנֵנוּ צָלְלָה

מֵרָעַם. אֹפֶק צַח רֻטַּשׁ שָׁם;

עִם צָר, שֶׁגָּח מִן הַצּוּלָה,

בִּמְסַךְ אֵדִים הַקְּרָב נִטַּשׁ שָׁם.

נוֹגְחָה בְמוֹקְשֵׁי־מָוֶת שָׁם

חַיַּת־תְּהוֹם מַקְרִינָה חוֹמֶקֶת;

מָטוֹס אַחֲרֶיהָ קַו רָשַׁם –

“צִפּוֹר הָרַעַם” מְזַנֶּקֶת.

צֵיד צוֹלְלוֹת בְּעֵין רְבָבָה

נֶחֱזֶה מִכֵּף מִצְפֵּה הַנֵּצַח

בְּעֵין חָכְמַת דּוֹרוֹת רָוָה

שֶׁל בְּכוֹר־עַמִּים הֻסְגַּר לָרֶצַח.

כָּל דַּף בְּדַם־תַּמְצִית נַחְתֹּם

בְּסֵפֶר מִלְחָמוֹת פָּתוּחַ –

מִלְחֶמֶת עִם חַיַּת־הַתְּהוֹם,

מַמְלֶכֶת הָאֱלִיל מַדּוּחַ.