הרעיון כל כך פשוט: יחיה־נא איש בצד רעהו ולא על חשבון רעהו. כה פשוט ועם כל זה זר ורחוק לשומעיו בראשונה.
ויום יבוא ובנו יסתכלו, החיים איש על חשבון זולתו, כהסתכלנו אנו על אוכלי־אדם, אכן, פראים נקרא להם, ועלינו ייאמר: לא רק פראי־אדם, כי אם חלאת־אדם.
ובאמת כל המשמיע לאזניו מלים כגון: “יחיה־נא איש בצד רעהו” יבין את משמעותם אט אט, יבין את “התיקון” שיהיה לעולמנו, יבין כי “עולם שדי” ירד אז לאדמות, – והכל בגלל רעיון כזה שהתגשם.
כיום, עוד פעורה תהום בין המדרש והמעשה. יש לגשרה! והגשר – זו האמונה ברעיון, רצון־ברזל ומעשה בלי־חת.
ירושלים. פברואר 1945