אַדְמָתֵנוּ גְּדוֹלָה וְנִרְחֶבֶת

וּמְלֵאָה יַבָּשׁות וְיַמִּים

מַרְבִּיתָהּ – כָּךְ אוֹמְרִים – מְיֻשֶּׁבֶת

מְדִינוֹת, לְאֻמִּים וְעַמִּים.

מִשְׂתָּרַעַת עָלֶיהָ יַבֶּשֶׁת

מִיַּם קֶרַח וְעַד סִינְגַּפּוּר:

הִיא מֻדְאֶגֶת, נֶחֱרֶדֶת, נִרְגֶּשֶׁת

וּפָנֶיהָ קָבְצוּ פָּארוּר.

וּכְאֶלֶף מִלְיוֹן תּוֹשָׁבֶיהָ,

וְאוּלַי גַּם לְמַעְלָה מִזֶּה,

בְּפִיהֶם יְלָלָה הִי וָנֶהִי

וְלִבָּם מִתְכַּוֵּץ בֶּחָזֶה.

קָם אוֹיֵב מְסֻכָּן לַיַּבֶּשֶׁת,

אֵין מִמֶּנּוּ מִפְלָט וְגוֹאֵל,

הוּא דּוֹרֵךְ כְּכוֹבֵשׁ אֶת הַקֶּשֶׁת,

הוּא נִקְרָא: מְדִינַת יִשְׁרָאֵל.

מִן הַיָּם הַצְּפוֹנִי וְעַד הֹדוּ,

מִמִּצְרַיִם, עִירָק וְעַד סִין

לְאֻמִּים עַל מִשְׁפָּט יַעֲמֹדוּ,

יִדְרְשׁוּ צֶדֶק, צֶדֶק וָדִין.

צַ’ן־צִ’ין־צ’וּן, רִיקִיקִיטָה וּקְרִישְׁנָה

וְעַבְּדַאלְלָה, מַחְמֻד וְזַאפְרוּם

צוֹעֲקִים בְּחַד קוֹל וְחַד לִשְׁנָא:

הַצִּילֵנוּ, אָחִינוּ הָאוּ"ם.

מִזְדַּעְזֵעַ מַזְכִּיר עַז הָרֶגֶש,

מְשַׁנֵס אֶת מָתְנָיו קַל־חִישׁ

מְחַדֵּד עֶפְרוֹנוֹ וּבִן רֶגַע

לָעֲצֶרֶת הַדּוּ"חַ מַגִּישׁ,

לָנוּ יֵשׁ רַק אֶחָד אַבָּא אֶבֶן,

אַךְ לָהֶם יֶשְׁנָן שְׁתֵּי אִמָּהוֹת,

וְלִבָּן לֵב רַגָּשׁ, רַךְ כַּתֶּבֶן

אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵן מַעֲצָמוֹת.

אָז הַדֶּמַע נוֹבֵע כָּאֶשֶׁד,

דְּוֵיט־נִיקִיטָה בּוֹכִים מָרָה

עַל סִבְלֵי־יִסּוּרֵי הַיַּבֶּשֶּת

הַנְּתוּנָה בְּעָקָה וְצָרָה.

וּמִיָּד הֵם אָצִים לְהוֹשִׁיעַ

הַמִּילִיאַרְד מֵאֵימַת הַמִּלְיוֹן,

מִזְדָרְזִים מִתְחָרִים לְהַצִּיעַ

גַּם חַסוּת וְגַם נֶשֵׁק וְהוֹן.

הוֹי! לִבִּי לְמַחְמֻד וְעַבְּדַאלְלָה

לוּ הָיִיתִי אֲנִי בִּמְקוֹמָם

מִתְפַּלֵּל אָז הָיִיתִי לְאַלְלָה

וְאוֹמֵר לְרִבּוֹן הָעוֹלָם:

סְלַח, אֱלֹהַּ, כִּי בַּעַר הָיִיתִי,

תֵּן עָצְמָה לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל,

הוֹשִּיעֵנִי, אֵלִי, מִנִּיקִיטָה,

הַצִּילֵנִי מִדְּוֵיט הַגּוֹאֵל!

15.2.57