הַמָּוֶת בָּא, – אֵין מָנוֹס, אָדָם,

עוֹד רִגְעֵי מִסְפָּר לִבְּךָ זָע –

וְנֶאֱלַם דֹּם, וְעַד תֵּרָדֵם –

הַמָּוֶת בָּא.

כְּבָר צֵל הַסּוֹף עָלֶיךָ נָע,

הַקַּרְדֹּם מוּנָף, חָשׁ וְגָדַם

נְגִינַת נַפְשְׁךָ, וְדַע:

לָנֶצַח קוֹל הֶמְיָתָהּ נָדַם,

לָנֶצַח אָבַד זֵכֶר לָהּ –

לֹא הָמָה לֵב, לֹא הָיָה אָדָם –

הַמָּוֶת בָּא.