לִי זִיו, לִי גִיל – רַק אַתְּ! אָנֹכִי בֶּן הָאַהֲבָה,
הָעַז בַּצְּלִילִים לִי יָרִיעַ אֶחָד צְלִיל,
כָּל הֶגְיוֹן נַפְשִׁי בוֹ, הֵד רֶנֶן וְקוֹל שַׁוְעָה:
רַק אַתְּ לִי זִיו, לִי גִיל!
רַק אַתְּ לִי זִיו, לִי גִיל! וּבְעֵת לָךְ זֹאת אֲגַלֶּה
וְאַתְּ בִּשְׂחוֹק נוֹאֶצֶת חֶרְדַּת זֶה הַנִּיב,
מִנִּבְכֵי מְרִי-יֵאוּשִׁי בִּכְיִי-אֵלֶם יַעֲלֶה:
רַק אַתְּ לִי גִיל, לִי זִיו!
רַק אַתְּ לִי גִיל, לִי זִיו! וְגַם עֵת נַפְשִׁי מְרוּדָה
לְמַלְכַּת נַפְשֵׁךְ תְּהִי, לִי דוּמָם חַסְדָּהּ תַּט,
מְקוֹר-אַהֲבָה לָךְ אֱהִי וְאֶלְחַשׁ בְּאָזְנֵךְ וְרוּדָה:
לִי זִיו, לִי גִיל – רַק אַתְּ!