פּוֹרֵחַ הַגָּן, כְּלִיל צְחוֹר וְרַד נִצָּתוֹ,

יְרוֹק צְעִירֵי עָלָיו, בְּבֹשֶׂם עֶדְנָתוֹ;

גִּיל רָנוֹת צִפֳּרִים, הוֹמִיּוֹת הַדְּבוֹרִים,

זִיו חָמִים, שָׁמַיִם כְּחַלְחַלִּים וּטְהוֹרִים.

חֲרִישִׁים נִסְתּוֹפֵף: אַתְּ כְּרוּב זַךְ וְתָמִים

וַאֲנִי בְרוּךְ הָאָבִיב וְחַסְדֵּךְ עֵין קְסָמִים.

מָקְסָמֵי הַחֶדְוָה אֲנַחְנוּ, כֹּל סָבִיב,

רְוֵי עֶדְנַת וְחֶמְדַּת וְעֹנֶג הָאָבִיב.

וְעַיִן לֹא נִרְאָה דוֹמַעַת מִגִּיל,

וְרוֹגֵשׁ לֵב נִסְתָּר וּפוֹעֵם בְּחִיל –

חִיל אָמָן לוֹ קָמָה יְצִירַת הַחֲלוֹם,

גִּיל דִּמְעָה שֶׁל אִמָּא לִבְנָהּ אֹשֶׁר תֹּם.