אֲנִי וְהוּא – רַק

שְׁנֵינוּ – וְעוֹלָם רֵיק לַחֲלוּטִין

רַק אֲנִי וְהוּא

וְאֵין לָנוּ דְּמוּת – –

רַק הִבְהוּב כְּחַלְחַל –

וְתַמְצִית נְשָׁמוֹת רוֹקְדוֹת

מְפַזְּזוֹת לְרֶגַע מִתְלַהֲבוֹת

מִשְׁתַּלְּבוֹת וּמַבִּיטוֹת זוֹ

בָּזוֹ שְׁתֵּי דְּמֻיּוֹת בְּרוּרוֹת

בְּכֻתֳּנוֹת שְׁקוּפוֹת, וְנוֹהוֹת

אַחַת לִזְרוֹעוֹת הַשֵּׁנִי –

וְהַזְּרוֹעוֹת – אוֹתִיּוֹת, אוֹתִיּוֹת־אוֹר

נִדְבָּקוֹת זוֹ לָזוֹ –

שְׁתֵּיהֶן מְחַיְּכוֹת –

בְּחִיּוּךְ לֹא מִכָּאן

וְהָאֳפָקִים מְאוֹתְתִים

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת –

וְאֵין אִישׁ בָּא

רַק סַפִּיר שֶׁל עַיִן רְחוֹקָה

לְהוּבָה אֵשׁ נֵצַח.

מאי 1981

אסתר ראב

שירה של אסתר ראב “נוף שלא מכאן” נמצא לאחר מותה, בספטמבר האחרון, כתוב על־גב חוברת ‘חדרים’ 1, שבה הופיעו שיר ושני ראיונות אתה. זה, ככל הידוע, שירה האחרון.