…נֶחֱלַם־נִשְׁבַּר.

הֵד הוֹ צְלִיל הָאֵלֶם

בְּ-Da capo

לֹא־רוֹגֵשׁ

("בְּנֵי־חֲלוֹף אֲשֶׁר כְּמוֹתֵנוּ,

מַה שֶּׁהִנֵּנוּ, כְּבָר

אֵינֶנּוּ עוֹד")

קָדַר

נֹגַהּ־תּוֹךְ־זָכוּר

אֲשֶׁר…

שֶׁרִחֵף

בְּעַד דְּמָמָה גְּרוּמָה

מְפוֹצֵץ, שָׁר

הַקֶּשֶׁת, אֶבֶן הַפְּצִיעָה,

עִרְטֵל

בְּדֹד בְּגוּף, רִאשׁוֹן הָ

אֹשֶׁר הַמַּשְׁרִישׁ

הֶחְלִיט…

הַשָּׁנָה שֶׁל הַמֵּת! הָאַל-

מָוֶת בַּמִּלָּה –

וּכְבָר

נִתְרַפְרֵף עֲדֵי־אוֹבֵד

הַצְּלִיל

עָמַד בְּלִבְלוּבוֹ,

אַל־זְמַן נִרְאֶה לָעַיִן

בַּמַּעְגָּל הַחֲמִישִׁי

בְּסֻלָּם הַמִּשְׁבָּרִים:

שָׁחֹר־כְּגַל.