יוֹם אָפֹר כְּאֶבֶן,

הַמַּשְׁפִּיל אֶת עַפְעַפּוֹ.

אַל תִּכְרַע

בַּצֵּל!

כְּמוֹץ

נִדָּפוֹת הַשָּׁעוֹת,

מוֹץ, מִילְיוֹן מוֹנִים, אֲשֶׁר

לֹא תַּעֲצֹרְנָה

נֹכַח מִצְחֲךָ

– גַּרְדּוֹם־הָאֵבֶל –

מַהֵר וּ

מַהֵר יוֹתֵר, בְּלִי

סוֹד, וּ

בְלֹא גַּלְעִין נוֹטֵף־דָּם.

אוֹמְרֵי־נוֹאָשׁ,

דִּגְלֵי הָרְפָאִים,

אֵלֶּה דָּהוּ

בְּדַמְדֵּם

אָדֹם

כְּחֶתֶף.

הָאֳחַד־הֻשְׁוָה

בִּכְפָפוֹת

נִתָּנוֹת לִשְׁטִיפָה

הָאֳחַד־הֻשְׁוָה

בָּאֶצְבָּעוֹת הַחֲתוּמוֹת

הַלֵּב הַמֻּתָּשׁ

בֶּן אֶלֶף הַזְּרָמִים.

הַלָּלוּ

הַמְתַגְּרִים שָׁם, אֵצֶל שֻׁלְחָנוֹת,

בְּחֻלְשָׁתְךָ,

בְּאֹזֶן כֹּל־יוֹדַעַת,

לֵב

מַגַּף־עוֹר לֵאלֹהֵיהֶם, לָהֶם

רְשׁוּת הַדִּבּוּר, הַמִּלָּה:

מִלִּים,

נַעֲווֹת וַ

חֲבוּטוֹת: תַּרְמִילֵי־זֶרַע

חֲבוּטִים, הַשִּׁירַיִם

שֶׁטֻּאטְאוּ לְגַל אֶחָד.

מְהַלֵּךְ בְּמַעְגַּל

הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁנּוֹרוּ לַמָּוֶת

– אֵיךְ הָיְתָה

בְּכָל זֹאת הַנְּשִׁימָה גְּדוֹלָה –

נְצֹר אֶת פִּיךָ, כְּדֵי

שֶׁדַּם הָעֲבוֹתוֹת

לֹא יָעִיד בְּךָ!

מָקוֹם שָׁם שִׂמְחָה וָצֶדֶק

נִטְבְּחוּ לַמַּעַל,

בְּכֹתֶל

דִּבְרֵי־הַיָּמִים

תָּמִיד וַעֲדַיִן: אַתָּה!

מְהַלֵּךְ בַּמַּעְגָּל – אֲבָל

הַמֶּטֶאוֹר

מְרַדֵּף אֲפֵלָה

בְּשָׁמַיִם מֻקָּפִים חוֹמוֹת.

אַל תִּכְרַע –

רִיס־דָּם, שָׁחֹר:

הַמֵּאָה (הָעֶשְׂרִים).

מגרמנית: נתן זך