הָאֵשׁ הִיא בְּעַפְעַפַּי, הִיא תְּכַסֶּה אֶת גְּוִיָּתֵךְ חוֹלֶמֶת.

הִבְטַחְתִּי לָךְ. אַתְּ חִכִּית לִי כְּתַפּוּחַ בְּמַעֲרֻמָּיו.

לֹא. אֵינִי רָעֵב. הָעֲיֵפוּת הוֹלִידָה נֶפֶשׁ לִי אַחֶרֶת?

הֵן בָּאתִי לְמַלֵּא מִצְוָה שֶׁל טֶקֶס.

הַמַּמָּשׁוּת בִּי הִיא הֵעָדְרָה שֶׁל מַמָּשׁוּת.

רַק הָעֵינַיִם דּוֹבְבוֹת. הַחֹם אֲשֶׁר יָפִיק גּוּפִי

הוּא אַך צִיוּר שֶׁל אֵשׁ. וְהַצְּבָעִים הֵם בָּבוּאָה שֶׁל צֶבַע.

לוּא אֱלֹהִים רָאָנּוּ, מַלְאָכִים שָׁלַח לְהַעֲנִיש

אוֹתָנוּ. אֶת בִּרְכָתוֹ שִׁגֵּר בְּהֹלֶם שֶׁל בָּרָק.