אֲנִי אֵינִי פַּיְטָן, רַק עַיִן בִּי חַדָּה,
חוֹדֶרֶת בֶּטֶן הַר וּמִדְרוֹנֵי בִּקְעָה;
רַק אֹזֶן בִּי כְּרוּיָה לְהֵד שֶׁל אַגָּדָה
אֲשֶׁר בִּשְׁאוֹן יַמִּים וּבְלַיִל כְּבַד־שְׁתִיקָה…
אֲנִי אֵינִי פַּיְטָן, רַק דֶּמַע, צְחוֹק וּכְאֵב,
מוֹצְאִים בְּתוֹךְ לִבִּי מֶרְחָב, מַעֲנֶה וָהֵד;
בְּשָׂרִי יָרֹן עִם דְּרוֹר, עִם בְּכִי תַנִּים רָעֵב,
וּלְכָל תּוּגַת הַיְקוּם אֲנִי נָבוֹן וָעֵד…
אֲנִי אֵינִי פַּיְטָן, כָּתַבְתִּי לֹא אֲנִי
אֶת כָּל שִׁירַי, – הֵמָּה כְּמֵי נָהָר אֶל יָם
נָזְלוּ מֵרְחוֹב קִרְיָה אֶל גֹּרֶן מִכְמַנִּי
וּבְתוֹךְ עוֹרְקַי חֻבְּרוּ עִם לְשַׁד־אָב וָדָם…
אַתֶּם אֲשֶׁר לִי נְתַתֶּם חֲזוֹן־דּוֹרוֹת,
וְאַתְּ אֲשֶׁר חֵיקֵךְ אָסַף יוֹנֵי־חַיַּי,
וְהוּא אֲשֶׁר שׁוֹפֵךְ בַּיְקוּם שִׁפְעַת־אוֹרוֹת,
כָּל אֶבֶן, עֵץ, אָדָם וָעֹף – הֵם פַּיְטָנַי…
תרצ"ד