נוֹקְפִים הַיָּמִים בְּלִי תּוֹחֶלֶת,
נוֹדְדִים הַלֵּילוֹת בְּלֹא חֲלוֹם,
הַבְּקָרִים נִתְלָשִׁים כְּשַׁלֶּכֶת,
וְנוֹשְׁרִים עֲרָבִים אֱלֵי תְּהוֹם,
לוּ שָׁלַחַתְּ לִי רַק אוֹת כְּתַב יָדֵכִי,
כִּי מָצוּי עוֹד זִכְרִי עִמָּדֵךְ,
וְחָשַׂכְתְּ מַמְרוֹרִים לִי וָבֶכִי,
וְאָפִיגָה בְּשִׁיר הֵעָדְרֵךְ.
אַךְ לַשָּׁוְא! עַל פָּנַי תַּעֲבֹרְנָה
שָׁעוֹת כְּדַוָּר בְּלִי מִכְתָּב,
וְכַעֲלֵי אִילָנוֹת לִי תִּשֹּׁרְנָה
דַּקּוֹת מְשָׂרְכוֹת לַמֶּרְחָב.
תרפ"ו