אַל תַּגִּידִי שֶׁזֶּהוּ בִּנְיָן מֵעָשָׁן,

שֶׁבְּרָאוֹ דִּמְיוֹן וְסוֹפוֹ יְפֻזַּר,

אַל תַּגִּידִי: זֶה זֶמֶר יָשָׁן וְנוֹשָׁן

שָׁגוּר בְּפִי כֹּל וּמִקֶּדֶם מוּשָׁר, –

זֶה עָשָׁן מִשְּׂרֵפַת לְבָבִי הַלּוֹהֵב,

זֶה נָכוֹן, זוֹ אֱמֶת, כִּי כּוֹאֵב!

אַל תַּגִּידִי שֶׁזֶּה חֲלוֹם הֶבֶל וָרִיק,

שֶׁבִּן רֶגַע נוֹלַד וּכְהֶרֶף יַחְלֹף.

אַל תַּגִּידִי: סוֹפוֹ שֶׁיִּיבַשׁ כְּאָפִיק

וּמֵימָיו לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ אֶל חוֹף;

כִּי הוּא כְּמָקוֹר לֹא אַכְזָב וְקַיָּם,

וּמִמֶּנּוּ מָלֵא יִמָּלֵא כָּל הַיָּם.

ניסן – תרצ"ז