שָׁאַל לְהוֹדוֹת לָךְ לִבִּי – וְלֹא יָכֹל,

לוּ יֵשׁ תְּבוּנָתִי רָחְבָּהּ כְּמוֹ כַלְכֹּל,

לִבִּי הֲלֹא טֶרֶם יַשְׂכִּיל תְּהִלָּתְךָ –

גָּדְלוּ חֲסָדֶיךָ עָלַי וְעַל הַכֹּל!

מִבִּלְתְּךָ אֵין לִי מִבְטָח, וְאַיֵּה צוּר

זוּלָתְךָ, סוֹבֵל עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל?

הֵן לָךְ אֲנִי נִשְׁלָךְ, אֵיך לּא אֲקַוֶּה‑ לָךְ –

וּבְיָדְךָ נֶפֶשׁ כֹּל‑חַי וְרוחַ כֹּל!