שָׁאַל לְהוֹדוֹת לָךְ לִבִּי – וְלֹא יָכֹל,
לוּ יֵשׁ תְּבוּנָתִי רָחְבָּהּ כְּמוֹ כַלְכֹּל,
לִבִּי הֲלֹא טֶרֶם יַשְׂכִּיל תְּהִלָּתְךָ –
גָּדְלוּ חֲסָדֶיךָ עָלַי וְעַל הַכֹּל!
מִבִּלְתְּךָ אֵין לִי מִבְטָח, וְאַיֵּה צוּר
זוּלָתְךָ, סוֹבֵל עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל?
הֵן לָךְ אֲנִי נִשְׁלָךְ, אֵיך לּא אֲקַוֶּה‑ לָךְ –
וּבְיָדְךָ נֶפֶשׁ כֹּל‑חַי וְרוחַ כֹּל!