הַסְּפִינָה מַחֲלִיקָה בְיָם כֻּלּוֹ כָּחֹל

בּוֹ יוֹצְאִים רְשָׁפִים מוּל חַמָּה בְמָחוֹל.

וְצוֹנְחִים מִסָּבִיב בְּהִירֵי שָׁמַיִם

עַד נָגְעָם בְּמַעְגָּל בְּסַפִּיר הַמַּיִם.

וּכְכַדּוּר שֶׁל בְּדֹלַח הַהֲוָיָה מְסֻגָּרָה

וּמְלֵאָה שָׁמַיְמִיּוּת זַכָּה וְטָהֳרָה…

וּבָאֶמְצַע מַחֲלִיקָה סְפִינָתִי כֹה מְתוּנָה,

וַאֲנִי נִצָּב שׁוֹקֵט בְּגָבְהֵי סִפּוּנָהּ.

וְלִבִּי כֹה מָלֵא. רַק אַחַת אֵדָעָה,

יְמַן אֵל לָאִישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה נִפְלָאָה,

עֵת יֵלֵךְ אֶל אָשְׁרוֹ, וְהַהוֹד אֲשֶׁר סְבִיבוֹ

יְשַׁכֵּךְ כְּמִיהָתוֹ לַסּוֹף שֶׁל נְתִיבוֹ;

עֵת נַפְשׁוֹ מַגִּיעָה לְשַׁלְוָה זוֹ תַמָּה,

בְּהַרְהֵב הַשְּׁנַיִם: הַשְּׁבִיל וְהַמְּגַמָּה;

עֵת לֹא יָחִישׁ הַקֵּץ וְלֹא יִדְחֹק הַשָּׁעָה. –

כֵּן אַרְגִּישׁ אָנֹכִי. הַסְּפִינָה אַט נָעָה,

וַאֲנִי נִצָּב שׁוֹקֵט וְאֵין לִבִּי מַבְהִילָהּ:

לִי רוֹמְזָה מוֹלֶדֶת, אַךְ יִיף כֹּה הַשְּׁבִיל לָהּ…