כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה…

ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.

(ירמיה לא)

1.

עֵת בִּרְחֹבוֹת קָרֶת בָּדָד אָשׂוּחַ,

בַּחֲצִי הַלַּיִל, עֵת שֶׁקֶט וּדְמָמָה;

וּבְקִרְבִּי כַּסַּעַר יֵהֹם הָרוּחַ,

בִּפְרוֹץ שַׂרְעַפֵּי נַפְשִׁי הַנִּפְעָמָה:

2.

אָז אָטוּשׂ, אָעוּף עַל כַּנְפֵי דִּמְיוֹנִי

אֶל עִיר מוֹלַדְתִּי בִּזְרֹעוֹת אֲבוֹתַי,

וּפְנֵיהֶם הַנְּעִימִים אָז תַּחַז עֵינִי,

וּבְחֵיקָם אָרִיק הֲרַת כָּל רִגְשׁוֹתַי.

3.

אָז יִנְעַם אֶל עֵינִי זֹהַר יָרֵחַ,

כּוֹכְבֵי רוֹם עָלַי בָּאַהֲבָה יַשְׁקִיפוּ;

אָז אָשׁוּב לִמְעוֹנִי עָלֵז, שָׂמֵחַ,

וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם אוֹתִי יַקִּיפוּ!

4.

צִירֵי יָהּ אֵלֶּה גַּם עַרְשִׂי יִשְׁמֹרוּ,

שׁוֹקֵט, שַׁלְאֲנָן אֶסְגּוֹר עַפְעַפָּיִם;

אָז עֵינֵי רוּחִי מִשְּׁנָתָם יֵעוֹרוּ,

וִישַׁעַשְׁעוּנִי חֶזְיוֹנוֹת שָׁמָיִם! –

בחדש האביב, תרמ“ג. פ”ב.