לו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי, נֶאֱמַר: “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים” (בראשית א, טז), וְנֶאֱמַר: “אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן” (שם)?
אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ.
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי?
אָמַר לָהּ: לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה (חולין ס ע"ב).
רֵמִי – ראו לעיל, קטע לג.
הַגְּדֹלִים – שתחילה נבראו השמש והירח שווים בגודלם.
שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֶתֶר אֶחָד – ישלטו בו־זמנית.
מַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ – הקטיני את גודלך, וכך לא יהיו שני מלכים שווים בגדולתם.
הָגוּן – ישר ונכון.
לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – שלעיתים נראית הלבנה גם ביום.
*
לז “וְאֵת הַכּוֹכָבִים” (בראשית א, טז) – אָמַר רַ' אַחָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין, אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעִיר וְאֶחָד שׁוֹלֵט בַּמְּדִינָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וּמִעֵט עַצְמוֹ זֶה לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בָּעִיר, גּוֹזֵר אֲנִי עָלָיו: בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא כָּל בּוּלֵי וְדֵימוֹס יוֹצֵאת עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְהֵא נִכְנָס תְּהֵא בּוּלֵי וְדֵימוֹס נִכְנֶסֶת עִמּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְהַלְּבָנָה הַזּוֹ מִעֲטָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת יְהוּ הַכּוֹכָבִים יוֹצְאִים עִמָּהּ וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ הַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים עִמָּהּ (בר"ר ו, ד).
“וְאֵת הַכּוֹכָבִים” – הנזכרים בסמוך לבריאת הירח.
אֶפִּיטְרוֹפִּין – אפוטרופוסים, ממונים ופקידים.
מִעֵט עַצְמוֹ – הקטין את עצמו, על ידי קבלת תפקיד חשוב פחות.
בּוּלֵי וְדֵימוֹס יוֹצֵאת עִמּוֹ – הנהגת העם ופשוטי העם יוצאים ללוותו ולכבדו.
*
לח בְּשָׁעָה שֶׁנָּזַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלְּבָנָה, נָפְלָה, וְנָפְלוּ נִיצוֹצִים מִמֶּנָּה עַל פְּנֵי כָּל הָרָקִיעַ, וְהֵם הַכּוֹכָבִים (ליקוטי מדרשים, בתוך: בית המדרש, ה, עמ' 156).
בְּשָׁעָה שֶׁנָּזַף – ראו לעיל, קטע לו.
*