יָפָה אַתְּ בְּעֵינַי רוֹעַת-צֹאנִי בַּגַּיְא,

הַיְחֵפָה בַּדַּרְדָּרִים.

וַחֲלִילֵךְ שֶׁלִּי, לֶכְתֵּךְ כָּאן לְפָנַי

הוֹלִיךְ אוֹתִי הַרְחֵק מֵחֲדָרִים.

שִׁמְרִי צֹאנִי, וָלֹא — נִשְׁאַרְתִּי בִּלְעָדַי

מוּל בֶּכֶה צַרְצָרִים…

הָרוּחַ תְּסַלְסֵל צְמָרִים וְצַמָּרוֹת.

הַגִּידִי לָהּ: חִדְלִי.

סוֹפְדוֹת אוֹתִי כַּפּוֹת דְּקָלִים מְקֻמָּרוֹת.

רוֹעַת צֹאנִי,

אִמְרִי לָהֶן לַחְדֹּל מִלְּדַבֵּר רָמוֹת,

אִמְרִי לָהֶן עוֹד קָט הַצֹּאן הָעֲיֵפוֹת

תִּשְׁתֶּינָה מִכַּפַּיִךְ כְּמִדְּלִי…

עוֹד קָט וְרֵיחַ מַיִם יַעַל בַּנְּחִירִים,

תָּרוֹצְנָה רְחֵלוֹת.

וְאַתְּ, רוֹעַת-צֹאנִי, גֵּאָה, לֵאַת-שִׁירִים,

תְּמָאֲנִי לִשְׁתּוֹת.

כִּי לָךְ, רוֹעַת-צֹאנִי, מֵימַיִךְ הַקְּרִירִים

נוֹתְרוּ בַּמִּכְלָאוֹת.

עֶדְרִי לֹא יַכִּירֵךְ,

הוּא יִדְרְסֵךְ, וְאַתְּ —

הַיַּיִן הַקּוֹלֵחַ מִן הַגַּת…

יָפָה אַתְּ, אֵין דּוֹמֵךְ, רוֹעַת-הַצֹּאן, עַל כֵּן

שִׁמְעִי לְאוֹהֲבֵךְ.

הָעֵדֶר עָט לִשְׁתּוֹת, וַחֲלִילֵךְ רוֹנֵן —

בְּכַחַשׁ יְסֻבֵּךְ.

עִצְרִי צֹאנֵךְ מִבּוֹא אֶל הַצּוֹנֵן-צוֹנֵן,

כִּי אֲבַדּוֹן סִפֵּךְ.

אִמְרִי לָהֶן שֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא הָיָה, שֶׁאֵין

מֵימַיִךְ בְּכַפֵּךְ…

וּלְכִי נָא לְפָנַי וּבְיָדֵךְ הַדְּלִי,

רוֹעַת-הַצֹּאן שֶׁלִּי…