יש והנאצים הכובשים הכריחו יהודים לכרות קבר לעצמם ולהקבר בהם חיים. (עתונים)

כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר, קֶבֶר לְגוּפוֹ,

וְהֻפַּל שָׁם אֵין אוֹנִים,

לֹא יִקְרַע רָקִיעַ, לֹא יַקְשֶׁה עָרְפּוֹ,

כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עוֹנִים. – –

יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו, יִשְׁתַּטֵּחַ,

כְּבַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, בְּיִחוּד, בְּכַוָּנָה.

וְעַל שְׂפָתָיו: עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ,

כִּפּוּר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מֵרוּק עֲוֹנָהּ.

עָלָיו נָפַל הַפּוּר, הוּא עָלָה בַּגּוֹרָל,

קָרְבַּן עוֹלָה, כָּלִיל לַמִּזְבֵּחַ.

כְּעֵצִים עַל מַעֲרָכָה עָלָיו הַגּוֹלָל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵֶיךָ, הַסּוֹלֵח!

עַל כְּתֵפוֹ נָשָׂא שַׁ"י עוֹלָמוֹת,

הֲיִכְבַּד עָלָיו כֹּר אֲדָמָה?

בְּנַפְשׁוֹ זָרְחוּ אֶלֶף חֲלוֹמוֹת,

הֲיִמּוֹגוּ, הֲיִמַּסּוּ כְּטַל בָּחַמָּה?

וְאִם כָּבְדָה הַנְּשִׁימָה, וְאֵין מִבְטָא לַשְּׂפָתַיִם,

וְאֵין בֵּן חָי שָׁם, מִמַּעַל, –

הוֹגֶה הָאָב קַדִּישׁ עַל עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם,

וּמִן הַתְּהוֹמוֹת אָמֵן יַעַל.

אָמֵן עַל פִּיךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּמְלָא עָפָר.

אָמֵן עַל אָזְנְךָ שֶׁשָּׁמְעָה מֵהַר סִינַי.

אָמֵן עַל גּוּפְךָ שֶׁלְּעַצְמֹוֹ בּוֹר חָפַר.

אָמֵן עַל תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַגְּנַאי. – –

עוֹד עוֹלִים מִמַּעַל הֵדִים אַחֲרוֹנִים,

הֵד צַעֲדָם, הֵד צְחוֹקָם הַמְּיוּאָשׁ.

וְכָאן עוֹד לֵב דּוֹפֵק בְּבִקּוּשׁ תַּחֲנוּנִים:

עַד סוֹפִי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי לֹא יֻמָּשׁ.

יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. עַל יָדוֹ נִשְׁאָרָה.

כִּי מָלְאוּ הַדְּרָכִים לְגַן־הָעֵדֶן.

נִחֲמָה הַנְּשָׁמָה אֶת שְׁאֵרָהּ:

בֹּא יָבוֹא יוֹם אֵידָן. – –