רַבּוֹת חוֹשֵׁב אוֹדוֹתֶיהָ,

רַבּוֹת מֵשִׂיחַ אֵלֶיהָ —

וְאֵין מַעֲנֶה מֵאֶרֶץ דּוּמָה.

לֹא מְצֵרָה בַּצַּר לָנוּ,

לֹא שְׂמֵחָה בְּחַגֵּנוּ,

זָרָה לְכָל אֲשֶׁר שֶׁלָּהּ.

וְאֵינִי מַצְדִּיק הַדִּין,

וְנַפְשִׁי מְעֻנָּה מְאֹד

שֶׁכָּךְ הֹווֶה — וְכָךְ יִהְיֶה.