אוֹרוֹת מוּעַמִּים פֹּה וָשָׁם.

הַסַּפְסָלִים רֵיקִים מֵאָדָם.

אַתְּ פּוֹסַעַת בִּשְׁבִילִים מְעֻקָּלִים

לְבַד, בַּחֲשֵׁכָה.

הָאִילָנוֹת הָרָמִים מַחֲרִישִׁים.

“מַדּוּעַ אֵין אִישׁ?”

עַל כַּר־הַדֶּשֶׁא כָּל הַכִּסְאוֹת

פְּנוּיִים, מְצַפִּים לַקְּרוּאִים.

— — — — — —

“כֻּלָּנוּ נָבוֹאָה.”