אֲהָהּ, דָּעַךְ לַפִּיד חֲזוֹנִי, בַּל יוֹסִיף בְּלַבַּת־יָהּ בְּעוֹר,

שָׁוְא אֶפַּח בּוֹ: זִיק עוֹד לֹא יַמְלִיט אוּד שָׂרַד מִמֶּנוּ שְׂרִיד זָנָב,

וְאֹפֶק שְׁמֵי־חַיַּי הַמְדַמְדֵּם הִתְעַרְפֵּל וַיָּחֶל כְּבָר קְדוֹר –

אֲהָהּ, דָּעַךְ לַפִּיד חֲזוֹנִי, בַּל יוֹסִיף בְּלַבַּת־יָהּ בְּעוֹר,

וְלַיְלָה מֵחָזוֹן וְחַיִּים – לֵיל־עַד, נָא לִי חֶסֶד נְצוֹר:

אָסְפֵנִי אֶל צֵל מַחֲסֵה זְבוּלְךָ – לֹא יָאִיר עוֹד אֵל אֵלַי פָּנָיו!

אֲהָהּ, דָּעַךְ לַפִּיד חֲזוֹנִי, בַּל יוֹסִיף בְּלַבַּת־יָהּ בְּעוֹר,

שָׁוְא אֶפַּח בּוֹ: זִיק עוֹד לֹא יַמְלִיט אוּד שָׂרַד מִמֶּנוּ שְׂרִיד זָנָב.