שׁוֹטַטְתִּי חֲפוֹשׂ עֶצֶם עַצְמִי, לִי נִדְמָה כִי בָרַח אֵי־שָׁם וַיִּמָּלֶט,

וְהִנֵּה זֶה מָצֹא מְצָאתִיו בִּמְקוֹם שָׁם הֲחִלִּי לְחַפְּשׂוֹ מֵרֹאשׁ,

מְצָאתִיו אַחֲרוֹנָה בְאַחֲרִית יָמַי, וְהוּא רַךְ וְעָנֹג, קְטֹן־יָלֶד –

שׁוֹטַטְתִּי חֲפוֹשׂ עֶצֶם עַצְמִי, לִי נִדְמָה כִי בָרַח אֵי־שָׁם וַיִּמָּלֶט –

קִדְּמַנִי בִבְכִי כִי מְצָאתִיו, מַר בָּכָה: עַל מַה יִתַּמְתַּנִי בֶחָלֶד?

חָמַקְתָּ מִמֶּנִי, וּבָדָד וְגַלְמוּד הוֹחַלְתִּי לְשׁוּבְךָ עַד בּוֹשׁ!

שׁוֹטַטְתִּי חֲפוֹשׂ עֶצֶם עַצְמִי, לִי נִדְמָה כִי בָרַח אֵי־שָׁם וַיִּמָּלֶט,

וְהִנֵּה זֶה מָצֹא מְצָאתִיו בִּמְקוֹם שָׁם הֲחִלִּי לְחַפְּשׂוֹ מֵרֹאשׁ.