“הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל”, הָיִינוּ צוֹעֲקִים

מְשַׂחֲקִים בְּמַה שֶׁיְּלָדִים כִּנִּינוּ “מַחֲבוֹאֵי הַלַּיְלָה”,

הִשְׁמַעְנוּ קוֹל וְאַחַר כָּךְ דָּמַמְנוּ, שׁוּב קָרָאנוּ מְנַתְּרִים

הָיִינוּ צִרְצָרִים בַּאֲפֵלַת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ בְּטֶרֶם יִגָּמֵר,

בּוֹלְשִׁים בַּחֲדָרִים, פִּנּוֹת מְחֻרְיָנוֹת, סַלֵּי הַגּוּמִי,

דְּלָיֵי הַטִּיחַ, בִּדְלֵי סִיגָרְיוֹת וְקֹמֶץ גַּלְעִינֵי הַזַּיִת.

מַה שֶּׁכֻּסָּה כֻּסָּה עַד יֶחֱרַב, וּמַה שֶּׁכָּלוּא בַּקִּיר

אָז יֵחָשֵׂף כְּמוֹ גוּפָה מִסִּפּוּרָיו שֶׁל פּוֹ.

וּפֹה מִטְבָּח לְלֹא כִּיּוֹר, רַק בֶּרֶז, וְאִישׁ שֶׁבֶּעָתִיד

יִשְׁתֶּה, יֹאכַל, יִשְׁכַּב, יָקוּם, יֶחֱלֶה, כִּסֵּא

הַגַּלְגַּלִּים וַאֲלֻנְקָה בְּחִפָּזוֹן, הָאַמְבּוּלַנְס

שֶׁמְּחַכֶּה לְמַטָּה כְּשֶׁתּוּרַד מִן הַדִּירָה הַיְשָׁנָה

עוֹד לֹא גְמוּרָה עַכְשָׁו וּזְעִירָה כְּקֶבֶר בְּטֶרֶם תִּמָּלֵא

חַיִּים בַּדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים, בְּזוּג צָעִיר וְיֶלֶד,

סַבָּל הַמִּתְנַשֵּׁם בַּמַּעֲלֶה וְרָהִיטִים יַגִּיעוּ בְּשָׁעָה

טוֹבָה, וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם הַרְבֵּה הַרְבֵּה מַזָּל.

הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל, וְלוּ סִימָן זָעִיר

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָתֵת סִימָן וְלוּ זָעִיר

אֲשֶׁר אוּכַל לְפַעְנֵחַ, לְחַלֵּץ מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ

יְלָדִים אוֹ זוּג צָעִיר בְּתוֹךְ בִּנְיָן חָדָשׁ,

יָשָׁן, וְגִלְגּוּלָם לְתוֹךְ גּוּפוֹת בָּלִים

הַמּוֹרְדִים לָאַמְבּוּלַנְס, הַצִּרְצָרִים, קוֹלוֹת תּוֹעִים,

חַסְרֵי מוּבָן, בָּאִים אֵלַי פֹּה בַּקָּצֶה,

כִּכְתַב סְתָרִים לְלֹא כָּל צֹפֶן. הַאִם נוֹתַר לִי

רַק הַצֹּפֶן הַגֶּנֶטִּי, תּוֹלַעַת (די. אנ. אי.) הַמַּכְתִּיבָה לִי

שְׁאֵרִית הַיּוֹם, אֶת הַכִּסֵּא, הַגַּלְגַּלִּים, הָאֱלֻנְקָה,

אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה כָּל שֶׁבְּגַרְעִין הַתָּא

כְּפֶגֶר הַכָּלוּא בַּאֲטִימוּת הַקִּיר?