לשלמה
לֹא יָשֵׁן יֶלֶד שִׁין
עֵינָיו לֹא עוֹצֵם
אֶת הָאוֹר שֶׁחָמַק
לְהַחֲזִיר הוּא זוֹמֵם
כִּי בַּחֹשֶׁךְ הַכֹּל מִתְעַרְעֵר
וְחָתוּל יִהְיֶה לְנָמֵר
שִׁין חַיָּב לִהְיוֹת עֵר
שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ אוֹתוֹ בְּאַחֵר
עַל מְקוֹמוֹ הוּא לֹא יְוַתֵּר
מֻכְרָח לְוַדֵּא שֶׁהַבֹּקֶר חוֹזֵר
לֹא יָשֵׁן יֶלֶד שִׁין
אֶת עֵינָיו לֹא עוֹצֵם
רַק כַּאֲשֶׁר יִתְבַּהֵר הַחַלּוֹן
שִׁין הַיֶּלֶד סוֹף סוֹף יֵרָדֵם.
הוּא כִּמְעַט מְאֻשָּׁר
כְּשֶׁהַכֹּל כְּבָר מוּאָר
וְחָתוּל הוּא חָתוּל
וְעַכְבָּר הוּא עַכְבָּר
בְּשָׁכְבוֹ בִּמְקוֹם בְּקוּמוֹ
שִׁין מְחַבֵּק אֶת עַצְמוֹ
אֵיזֶה מַזָּל,
לֹא יֹאהֲבוּ שׁוּם אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ.
