לוגו
עַל הַרְרֵי צִיּוֹן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שָׁם בִּמְעוֹן נְחָשִׁים, / בְּאֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה,

בִּמְקוֹם הֲמוֹן חַלָּשִׁים, / תְּדַכֵּא זְרֹעַ רָמָה,

בִּמְקוֹם הַצְּדָקָה מָטָּה, / וִיְדֵי צַדִּיקִים רָפוּ,

עַל ישֶׁר צְעִיף עֲלָטָה, / וּפְנֵי הָאֱמֶת חָפוּ,

שָׁם בִּמְאוּרַת תַּנִּים,

כַּמֵּתִים בָּאַשְׁמַנִּים,

יָשַׁבְנוּ גַּם עֻנִּינוּ / בִּידֵי פָרִיצֵי אָדָם,

עֻנִּינוּ גַּם בָּכִינוּ / וּמַצִּיל אֵין מִיָּדָם.

מקהלה: שם במאורת תנים וכו'.

מִיָּדָם מַצִּיל אַיִן, / שַׁדּוּנִי וְאִישׁ לֹא כִהָה,

כִּי נַדְנוּ, הָהּ, כְּקַיִן, / מֵאֵם אֶל אֵם נָכְרִיָּה,

וּפֹה כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה, / שְׁכוּלָה, נֶעֱזָבָה,

אִמֵּנוּ כְּאַלְמָנָה, / בָּדָד, הָהּ, יָשָׁבָה,

וְצִיּוֹן תִּפְאַרְתֵּנוּ

כְּצִיּוּן עַל קִבְרֵנוּ,

עִמָּהּ הַר הַזֵּיתִים, / הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן,

כִּשְׁרִידֵי מַצְּבוֹת מֵתִים – עָמְדוּ לְזִכָּרוֹן.

מקהלה: וציון תפארתנו וכו'

מִגּוֹי אֶל גּוֹי תָּעִינוּ / כְּיוֹנָה מִקֵּן נִדָּחָה,

זָכַרְנוּ צִיּוֹן בְּפִינוּ / וּכְמֵת מִלֵּב נִשְׁכָּחָה,

אַךְ אַתֶּם לָנוּ עֵדִים, / אֶרֶץ וְשָׁמָים,

כִּי רַק מֵעָקַת זֵדִים, / שְׁכַחְנוּךְ יְרוּשָׁלִָם!

שָׁם עָמְסוּ, הָהּ, צָרֵינוּ

אֲבָנִים עַל רוּחֵנוּ,

עַד שָֹחָה, יָרְדָה מָּטָּה / וַתָּקֶל אֶת תִּקְוָתָהּ,

כְּמוֹ שֶׁבֶת בַּעֲלָטָה / הָיְתָה כָּל תְּעוּדָתָהּ…

מקהלה: שם עמסו הה צרינו וכו'

אַךְ לָעַד עַד אָרֶץ / רוּחֵנוּ לֹא תָשׁוּחַ,

תִּשַׁח - אַךְ תִּתְפָּרֶץ / וּמַעְלָה תַּעַל הָרוּחַ;

הִיא תִשְחַק לְיָד חֲמֻשָּׁה, / לֹא תֵחַת זְרעַ רָמָה,

כִּי עז הַמַּכְבִּים לְבוּשָׁה / וְרוּחָם בָּהּ רֻקָּמָה,

הֲלֹא הִיא קְשַׁת הַפָּנִים

זֹה מָרְדָה אָז בַּיְּוָנִים,

וְכִי נָמוֹטָה אָרְצָה / נָשְׂאָה נֵס נִצְחוֹנָהּ,

כֵּן גַּם עַתָּה הִתְפָּרְצָה, וַתִּשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!

מקהלה: הלא היא קשת הפּנים וכו'.

קוּמִי צִיּוֹן, עוּרִי, / הַצְהִילִי נָא פָנָיִךְ,

מֵאֶרֶץ שְׁבוּתָם שׁוּרִי, / שָׁבוּ לָךְ גֹּלָיִךְ!

שָׁם יַמְטִירוּ שְׁחָקִים אַבְנֵי אֵשׁ וָקָרֶץ,

יָפִיצוּ רַעַם וּבְרָקִים עַל הֹלְכֵי תֹם בָּאָרֶץ,

וּבָךְ מִשְּׁמֵי קָדִים

יַמְטִיר עָב חֲסָדִים,

לֹא נִשְׁמַע קוֹל נֶאֱנָקִים מִתִּגְרַת יָד חֲזָקָה,

וְתַחַת רַעַם וּבְרַקִים – תָּאִיר שֶׁמֶשׁ צְדָקָה…

מקהלה: ובך משמי קדים וכו'.

שָׁם רוּחַ רָעָה זֹעֶפֶת / תְּדַכֵּא הֲמוֹן חֵלְכָּאִים,

בָּךְ רוּחַ אֵל מְרַחֶפֶת / וּתְחַיֶּה לֵב נִדְכָּאִים.

שָׁם נָבְלוּ צִיץ וָפֶרָח וְכָכָה – גַּם הַלְּבָבוֹת,

וּבֵין רִגְבֵי קֶרַח / יְיֵלִילוּ זְאֵבֵי עֲרָבוֹת,

וּבָךְ בְּעֵדֶן גַּנִּים,

יָנוּבוּ הֲמוֹן שׁשַׁנִּים,

גַּם יָנוּב לֵב וָקֶרֶב בֵּין פִּרְחֵי חֵן נֶהְדָּרִים,

וְתַחַת זְאֵבֵי עֶרֶב – יָֹשִירוּ הַצִּפֳּרִים.

מקהלה: ובך בעדן גנים וכו',

קוּמִי, צִיּוֹן, עוּרִי, / אוֹרִי אִמֵּנוּ הַזְּקֵנָה,

מִמְּעוֹן נְחָשִׁים, שׁוּרִי, / גֹּלַיךְ שָׁבוּ הֵנָּה!

שָׁם בְּנֶפֶשׁ מָרָה / יָשְׁבוּ בֵין הָעַמִּים,

צְפוּיִם אֶל כָּל סְעָרָה / כַּתֹּרֶן בְּלֶב יַמִּים…

עַתָּה אֵם עֲדִינָה,

עֵינַיִךְ יוֹנִים שְׂאִי נָא,

אֵלֶּה מֵאֶרֶץ שְׁבוּתָם / שָׁבוּ הַיּוֹם אֵלָיִךְ,

פִּשְׁטִי בִּגְדֵי עַבְדֻתָם / וּרְצים כִּי הֵם בָּנָיִךְ.

מקהלה: עתה אם עדינה וכו'

בָּנַיִך צִיּוֹן אָנוּ, / שְׁאֵרִית פִרְחֵי הֲדָרֵךְ,

צוּרֵנוּ בָּךְ קְשָרָנוּ / וְכֵן גַּם בָּנוּ קְשָׁרֵךְ,

הָיִית בְּתֵבֵל גַּנָּה / שְׁכִינָתוֹ אֵל שָׁם נָטָה

אֹתָנוּ, נִטְעֵי כַנָּה, / בָּךְ יְמִינוֹ נָטְעָה.

אַךְ מֵאָז אֲנַחְנוּ,

מִקִּרְבֵּךְ, הָהּ, נִסַּחְנוּ,

עָלַיִךְ אָבְלָה שְׁמָמָה, / לֹא נִבְנוּ חָרְבוֹתָיִךְ,

וְכֵן בַּגּוֹלָה שָׁמָּה, / לֹא נִבְנוּ גַם בָּנָיִךְ.

מקהלה: אך מאז אנחנו וכו'.

גַּם אַתְּ, הָהּ, אֵם עֲנִיָּה, / גּם אָנוּ לֹא נִבְנִינוּ,

פֹּה עֶדְנֵךְ מִדְבָּר נִהְיָה, / שָׁם נַחְנוּ מֶה עֻנִּינוּ!

לָךְ מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ / חָשַׁךְ אוֹר בָּרָמָה,

אֹתָנוּ כִּסָּה אֶמֶש / צָפֹנָה, נֶגְבָּה, יָמָּה…

אַתְּ בָּכִית בָּנָיִךְ,

נַחְנוּ חָרְבוֹתָיִךְ,

וַיְהִי גוֹרָלֵךְ קִינָה, / חַיֵּינוּ אֲנָחָה גְדוֹלָה,

עַתָּה שָׁבוּ, רְאִי נָא, / בָּנַיִךְ מִן הַגּוֹלָה!

מקהלה: את בכית בניך וכו',

בָּנַיִך צִיּוֹן אָנוּ, / שְׁאֵרִית פִּרְחֵי הֲדָרֵךְ,

רוּחַ עָז קְטָפָנוּ / שְׁנוֹת אֶלֶף מֵעֲפָרֵךְ.

כַּמָּה פְרָחִים נָבְלוּ / מֵאָז פְּרָחַיִךְ עָרוּ!

שַׁדְמוֹת חֶמֶד אָבְלוּ, / אַרְזֵי עַד נִשְׁבָּרוּ,

וְאַתְּ יְרוּשָׁלַיִם,

פְּרָחַיִךְ עוֹדָם חַיִּים,

קִלְּעָתַם כַּף הַקֶּלַע / אֶל עַפְרוֹת חוֹל וַאֲבָנִים,

גַּם שָׁם עַל צְחִיחַ סֶלָע - לֹא נָבְלוּ הַנִּצָּנִים!

מקהלה: ואת ירושלים וכו'.

שׁנוֹת אֶלֶף לֹא נָבַלְנוּ / גַּם עַתָּה לֹא נִבֹּלָה,

אִם קַמְנוּ כִּי נָפַלְנוּ / מֵעַתָּה בַּל נִפֹּלָה.

אַתְּ צִיּוֹן גַּן שָׁמָיִם, / עֵינֵי אֵל עָלָיִךְ;

תוֹכֵכִי עֵץ הַחַיִּים / פִּרְיוֹ הֵם בָּנָיִך.

תּוכֵכִי גַּן עֲדָנִים

עֹוֹד נִחְיֶה כְּמִלְפָנִים,

אַתְּ תִּשְׁתִּי טַל שָׁמַיִם, / נַחְנוּ בָּךְ נִפְרָחָה,

יָנוּב עֵץ הַחַיִּים / וּפִרְיוֹ יְהִי לִבְרָכָה.

מקהלה: תוככי גן עדנים וכו'

קוּמִי אִמֵּנוּ הַזְּקֵנָה, / לִבְשִׁי בִגְדֵי הֲדָרֵך!

אֵלַיִךְ שַׁבְנוּ הֵנָּה, / הִתְעָרוֹת בַּעֲפָרֵךְ,

כְּלֵי בִנְיָה לָךְ הֵבֵאנוּ / לִבְנוֹת חָרְבוֹתַיִךְ,

אִתִּים בְּיָדֵינוּ / לְפַתֵּחַ בָּם תְּלָמָיִךְ.

קַבְּלִי אֵם נֶאֱהָבֶת,

בָּנַיִךְ, בְּנֵי אַל מָוֶת,

הַשְׁכִּיחִים נָא גָּלוּתָם, / הָאִירִי לָהֶם פָּנָיִךְ,

הָסִירִי שִׂמְלַת שְׁבוּתָם וּרְצִים כִּי הֵם בָּנָיִךְ!

מקהלה: קבלי אם נאהבת וכו'.


נכתב לבני הגולה יוצאי רומיניה.