כַּמָּה כָזָב בַּנְּשִׁיקוֹת הַחַמּוֹת!
כַּמָּה גִיל בְּאוֹנָאָה זֹאת!
הוֹ מַה־טּוֹב, מַה־טּוֹב לְרַמּוֹת
יוֹתֵר טוֹב מְרֻמֶּה הֱיוֹת.
אִם גַּם תִּתְקוֹמְמִי לִי, הַנָּאוָה,
יָדַעְתִּי: מֻתָּר לִי כִמְעָט!
הַאֲמֵן אֶחְפֹּץ בַּאֲשֶׁר תִּשָּׁבְעִי,
הִשָּׁבַע לַאֲשֶׁר מַאֲמִינָה אָתְּ.