הַשִּׁמָּמוֹן הָאוֹפֵף כָּל נַפְשִׁי,

הַכְּמִיהָה שֶׁאֵין לָהּ כָּל סֵבֶר.

עוֹד רַב לִי סָבִיב –

וְדָבָר אֵין מְשַׂמֵּחַ לִבִּי.

“וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ” – כַּכָּתוּב –

אַךְ יֵין־שֻׁלְחָנִי שָׁרוּי כּוֹס מְלֵאָה.

וְחֵפֶץ אַחֲרוֹן לִי נוֹתָר:

לְכַלּוֹת מְלַאכְתִּי – וְלָצֵאת.