אֵיךְ יָדַעְנוּ, הַיֶלָדָים שֶׁל נָעַן,
עַל בּוֹא חַג הַפֶּסַח?
יָעַנְקָלֶ’ה הָאוֹפֶה
נָעַל אֵת הַמַּאֲפִיָה שֶל הַקִבּוּץ
וְלֹא יָכוֹלְנוּ לָרֶדֶת בַּמָדְרֵגוֹת
אֶל פֶּתַח הַתָּנוּר הֶעָנָק
לְהַבִיט פְּנִימָה
אֵיךְ נַאֲפוֹת כִּכָרוֹת בַּלְהָבָה הַגְדוֹלָה
הוּא שׁוֹלֵחַ כַּף־עֵץ אֲרוּכָּה אֶל עֹמֶק הַתָּנוּר
וְשׁוֹלֵף בִּתְנוּעַת בָּזָק קׇדִימׇה־אָחוֹר
כִּכָּר־אַחֲרֵי־כִּכָּר.
וְהָכִי חָשׁוּב, אִי אֶפְשָׁר
לִקְרוֹעַ מְשִׁיקָה חַמָּה
לִזְלוֹל בְּתַאֲוָה נֶהְדֶּרֶת.