אַבָּא

הָהוּא מְשִׁירַת אַשְׁכָּבָה לְדֹב הַשִׁילוֹנִי

עָמַד בַּלְוָיָה שֶׁלְּךָ הַרְחֵק מְפִּי הַבּוֹר

שֶׁלֹא יִרְאוּהו הַנֶאְסָפִים

וְהוּא אָהַב אוֹתְךָ אַהֲבָת־יְדִיד־נֶפֶשׁ.

אִמָּא לְיָדוֹ שֶׁלֹא יֵרְאוּהָ הַבָּאִים,

וְאוֹתִי הִשְׁאִירוּ הָרְחֵק מְאָחוֹר

שֶׁלֹא יִרְאוּנִי אֵלֶה שֶׁעַל הַבּוֹר

וְלֹא הִתְבּוֹנָנְתִּי בּוֹ בְּיוֹם אַחֲרוֹן.

וַאֲנִי יֶלֶד בֶּן תֵּשַׁע.

– – – –

וַאֲנִי יֶלֶד בֶּן תֵּשַׁע.

לִפְנֵי מוֹתוֹ אַבָּא בִּקֵּשׁ

לָתֵת לִי אֶת

עֵט־נוֹבֵעַ כַּתָּב שֶׁלּוֹ.

חָשַׁבְתִּי: קֶשֶׁר־דְּיוֹ

אוֹמֵר אַהֲבָה אֵין־קֵץ.

אֶשְׁמֹר לוֹ אַהֲבַת־בֶּן.