סז עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת וְהַמָּן וְהַמַּטֶּה וְהַשָּׁמִיר, הַכְּתָב וְהַמִּכְתָּב וְהַלּוּחוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִיקִין וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה (אבות ה, ו; פסחים נד ע"א).
עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – בסוף היום השישי לבריאה, טרם כניסת השבת הראשונה.
נִבְרְאוּ – אף שהתגלו לבני האדם רק מאוחר יותר, ואין בהופעתם משום שינוי סדרי בראשית.
פִּי הָאָרֶץ – שבלעה את קורח ואת עדתו במדבר.
פִּי הַבְּאֵר – באר פלאית שליוותה את בני ישראל, על פי האגדה, בכל שנות נדודיהם במדבר.
פִּי הָאָתוֹן – שדיברה עם בלעם.
הַקֶּשֶׁת – שניתנה לנֹחַ כאות ברית.
הַמָּן – שאכלו בני ישראל במדבר.
הַמַּטֶּה – של משה, שבו עשה את האותות במצרים.
הַשָּׁמִיר – תולעת זעירה שמבקעת אבנים ובה השתמש שלמה, על פי האגדה, לסיתות אבני המקדש.
הַכְּתָב – צורת האותיות.
הַמּכְתָּב – האמצעי שבו נכתבו האותיות על לוחות הברית. הַלּוּחוֹת – שניתנו למשה בסיני.
הַמַּזִיקִין – רוחות ושדים.
קְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה – שאין איש יודע את מקומה.
אֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם – שהוקרב במקום יצחק.
צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה – כל צבת עשויה על ידי הקודמת לה, ועל כן הראשונה ודאי נבראה בדרך פלא בידי הקב"ה.
*