יְחִידָה לָהּ בְּחַדְרָהּ הִיא,

אַךְ הִיא וַחֲלוֹמוֹתֶיהָ,

יוֹשֶׁבֶת דֹּם לִפְנֵי הָרְאִי

וְעוֹרְכָה שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

לְפִתְאֹם וּבִתְנוּפַת־יָד

מְהִירָה וְקַלִּילָה

תְּפַזְּרֵן חִישׁ אֱלֵי כָל צַד,

וְלִבָּה נִמְלָא גִילָה:

מְעֻלֶּפֶת אֵל תַּלְתַּלֵּי פָז

הָעוֹטְרִים אֶת פָּנֶיהָ,

לְבַת־אַגָּדָה לוּטַת רָז

תִּדָּמֶה בְעֵינֶיהָ.

וְכַחֲלוֹף רֶגַע תְּאַסְּפֵן אַט

וְתִקְלַע זוּג מַחְלָפוֹת,

כָּל אַחַת לְעֶבְרֵי חָזָהּ תַּט,

וְעֵינֶיהָ כְּנִכְסָפוֹת:

כֹּה נִרְאָה הִיא כְיַלְדַת־תֹּם

עַלִּיזָה, בַּת־עֲדָנִים, –

מַה צַּר לַלֵּב אֲשֶׁר כַּחֲלוֹם

חִישׁ חָלְפָה יִקְרַת־שָׁנִים.

וּתְפַזְּרֵן שׁוּב, תִּקְלָעֵן דֹּם

וְתַעֲמֹל עַד כִּי שָׁבָה

הַדְּמוּת בָּהּ תַּעַרְכֵן יוֹם־יוֹם

וְחֶרֶשׁ נֶעֱצָבָה:

עֲנוּגָה הִיא וּכְלִילַת־חֵן,

כֹּה צְנוּעָה וַחֲסִידָה,

וּבְרָכָה לָהּ הִגָּלוֹת כֵּן

לִבְחִיר־הַלֵּב יְחִידָהּ.