לוגו
אגדות (שיר)
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

І

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. – עַל-הַדַּרְגֵּשׁ

מוּל הָאֵם הַזְּקֵנָה יוֹשְׁבִים

כָּל-נִינֶיהָ וּנְכָדֶיהָ

הַבַּחוּרִים עִם-הַבְּתוּלוֹת.

כָּל-נִינֶיהָ וּנְכָדֶיהָ,

כָּל-הַקְּטַנִּים עִם-הַגְּדוֹלִים;

וּמְדַבֶּרֶת וּמְסַפֶּרֶת

סִפּוּרֶיהָ זֹה הַזְּקֵנָה.

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ הִיא דוֹבֶרֶת –

וּכְמוֹ טִפּוֹת מִיץ הַמָּתוֹק,

שֶׁמְּטַפְטֶפֶת אִמָּם לָמוֹ

אֶל-הַכּוֹס בִּהְיוֹת הַשַּׁבָּת.

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. – בָּעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

עַל-הַקַּרְקַע רוֹבֵץ „יָקְטָן”,

זֶה הֶחָתוּל, וּמִתְמוֹדֵד,

זוֹקֵף זָנָב, מֵרִים גַּבּוֹ,

לוֹטֵשׁ עֵינָיו הַיְרַקְרַקּוֹת.

וּמְדַבֶּרֶת וּמְסַפֶּרֶת

סִפּוּרֶיהָ זֹה הַזְּקֵנָה –

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

שׁוֹמְעִים, שׁוֹמְעִים וּבִרְעָדָה:

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּ“ד-וָ”ו” נִסְתָּרִים –

יָדַע סוֹד שֶׁל קְפִיצַת דֶּרֶךְ.

יָדַע סוֹד – הַיְדַעְתֶּם אֵיכָה?

סַנְדָּל הָיָה לוֹ בִירֻשָּׁה

מִן-הַקָּדוֹשׁ מִן- „הַיְּהוּדִי”,

הוּא הַנִּקְרָא סְתַּם „יְהוּדִי”.

יָרַשׁ אוֹתוֹ זֶה הַיְּהוּדִי

יָד מִיָּד מֵאֵלִיָּהוּ;

וּמִמּשֶׁה – אֵלִיָּהוּ;

וּמִסִּינַי קִבְּלוֹ משֶׁה.

כֵּן נִתְגַּלְגַּל זֶה הַסַּנְדָּל

יָד מִיָּד, עַד קִבֵּל אוֹתוֹ

זֶה הָאִישׁ הַנִּסְתָּר חֶרֶשׁ –

כָּכָה עָשָׂה בוֹ נִפְלָאוֹת.

נָטַל אוֹתוֹ, נָעַל אוֹתוֹ,

יָצָא בוֹ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ,

פָּסַע פְּסִיעָה, פְּסִיעָה גַסָּה,

שִׁבְעָה מִילִים פְּסִיעָה אֶחָת.

פְּסִיעָה אַחַת – שִׁבְעָה מִילִים,

פְּסִיעָה שֵׁנִית – שִׁבְעָה מִילִים,

פְּסִיעָה שְׁלִישִׁית – שִׁבְעָה מִילִים; –

כֵּן לוֹ הָיְתָה קְפִיצַת דֶּרֶךְ!”

כָּכָה סִפְּרָה. וּבָעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

אַךְ דּוֹבֶרֶת עוֹד הַזְּקֵנָה

וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֶיהָ;

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

יוֹשְׁבִים צְפוּפִים וּבִרְעָדָה;

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּ“ד-וָ”ו” נִסְתָּרִים –

הָיָה „רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה”.

הָיָה – אַךְ הַיְדַעְתֶּם אֵיכָה?

פַּעַם הָלַךְ לוֹ בַדֶּרֶךְ,

הוֹלֵךְ תּוֹעֶה וּבַשָּׂדֶה,

עַד הִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה.

פִּתְאֹם רָאָה: הִנֵּה בַיִת,

וּבַבַּיִת תִּשְׁעָה גְבָרִים

עוֹמְדִים אֶל-הַקִּיר וּמְחַכִּים –

חָסֵר אֶחָד רַק לַמִּנְיָן.

אַךְ בְּבֹאוֹ הִתְפַּלָּלוּ –

אָמְרוּ: אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא;

אָמְרוּ: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ

שְׁמוֹ – אַךְ מִי הֵם טֶרֶם יֵדָע.

אַךְ הַחַזָּן בָּאַחֲרוֹנָה

בָּא וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה,

לִהְיוֹת לוֹ לִגְמוּל וְשָׂכָר –

נָתַן לוֹ מִצְנֶפֶת קְטַנָּה.

קְטַנָּה הָיְתָה הַמִּצְנֶפֶת –

אָכֵן גְּדוֹלִים פִּלְאוֹתֶיהָ:

לָבַשׁ אוֹתָהּ – בּוֹ בָרֶגַע

הָיָה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

הֵסִיר אוֹתָהּ – בּוֹ בָרֶגַע

רָאוּ אוֹתוֹ כֻלָּם כֻּלָּם;

הָיָה אִישׁ כְּכָל-הָאָדָם,

חָדַל לִהְיוֹת אֵינוֹ-נִרְאֶה.

לָבַשׁ אוֹתָהּ – בָּא הָעִירָה;

לֹא רָאָהוּ אִישׁ בְּבֹאוֹ,

אַךְ הוּא רָאָה כֻלָּם כֻּלָּם –

הָיָה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה”.

כָּכָה סִפְּרָה – בָּעֲלָטָה

מִן-הַזָּוִית עוֹלִים סוֹדוֹת

עִם-הָרוּחוֹת וּמִתְנַשְּׂאִים;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא אוֹתָם.

אַךְ הַזְּקֵנָה עוֹד דּוֹבֶרֶת

וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֶיהָ;

וּמִסָּבִיב לָהּ הַקְּטַנִּים

צְפוּפִים דְּחוּקִים אִישׁ לְרֵעוֹ.

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

צַדִּיק תָּמִים, צַדִּיק גָּדוֹל,

אִישׁ מִ „לַּמֶּד-וָ"ו” נִסְתָּרִים –

הָיְתָה לוֹ טַבַּעַת קְטַנָּה.

מִן-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה קִבֵּל

אֶת-טַבַּעְתּוֹ זֹאת; בַּחֲלוֹמוֹ

נִרְאָה שְׁלֹמֹה לוֹ – וּבֹקֶר

מָצָא אוֹתָהּ עַל-מִשְׁכָּבוֹ.

שָׂם רַק רֶגַע עַל-אֶצְבָּעוֹ

הַטַּבַּעַת: כָּל-בַּקָּשָׁה,

כָּל-מַאֲוַיֵּי לֵב וָחֵפֶץ

נַעֲשׂוּ לוֹ בְרֶגַע אֶחָד.

סְגֻלָּה הָיְתָה בַטַּבַּעַת:

כָּל-בַּקָּשׁוֹת תֵּעָשֶׂינָה,

עֵת אֵלֶיהָ תִגַּע אֶצְבַּע –

כָּכָה הָיְתָה הַטַּבָּעַת!”

כֵּן תְּסַפֵּר. – וּבַחֶדֶר

גָּדְלָה הָעֲלָטָה, רָבְתָה

שִׁבְעָתַיִם מִבַּתְּחִלָּה;

כָּל-הַחֶדֶר נִמְלָא חשֶׁךְ.

וּמֵחֶשְׁכַת קִיר-הַתַּנּוּר

נִשְׁמַע רַק עוֹד קוֹל הֶחָגָב,

וּמֵעַל הַקַּרְקַע נִרְאָה

רַק עוֹד לַהַט עֵינֵי „יָקְטָן”.

אַךְ הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים,

לָבוּשׁ בִּגְדֵי-תַלְמִיד תְּכֵלֶת,

קָם לְפִתְאֹם – וּבִלְשׁוֹנוֹ

שְׂחוֹק וְסֶפֶק רַב – וַיֹּאמַר:

„אִמִּי זְקֶנְתִּי! אֵם אֲהוּבָה!

מַה-תְּדַבְּרִי? מַה-תְּסַפְּרִי?

לֹא אַאֲמִינָה – הֵן כָּל-אֵלֶּה

רַק אַגָּדוֹת, רַק אַגָּדוֹת!”

ІІ

אוֹר הַבֹּקֶר. – עַל-הַדֶּשֶׁא

יוֹשְׁבִים שְׂמֵחִים כָּל-הַנְּעָרִים

וּבִרְפִידַת חָצִיר יוֹשְׁבָה

אִמָּם זְקֶנְתָּם כַּחוֹלֶמֶת.

כָּל-נְכָדֶיהָ, כָּל-נִינֶיהָ,

הַבַּחוּרִים עִם-הַבְּתוּלוֹת

יוֹשְׁבִים סָבִיב לָהּ – וּמְסַפְּרִים

הֵם כַּיּוֹם אֶת-סִפּוּרֵיהֶם,

וּבְחִפָּזוֹן הֵם מְסַפְּרִים

חִישׁ וְקַל, כִּמְעוּף כַּדּוּרִים,

שֶׁבֶּחָצֵר הֵם מְצַחֲקִים

יוֹם בְּיוֹם לִפְנוֹת הָעָרֶב.

אוֹר הַבֹּקֶר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת מִשָּׁמַיִם,

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבָאַוִּיר זְבוּבֵי קַיִץ

עָפִים, הוֹמִים, וּבְכַנְפֵיהֶם

רוּחַ חָדָשׁ, קַיִץ חָדָשׁ –

כָּל-הָאָרֶץ הִתְחַדָּשָׁה.

אַךְ הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים

הוּא הַמְסַפֵּר אֶת-סִפּוּרָיו –

וּבִמְקוֹמָהּ אַט הַזְּקֵנָה

יוֹשְׁבָה, חוֹלְמָה וּמַאֲזִינָה:

„הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת;

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

בָּנָה לוֹ מְסִלַּת-בַּרְזֶל.

עַל-פִּי קִיטוֹר אוֹ אֱלֶקְטְרִית

הָלֹךְ הָלְכָה הַמֶּרְכָּבָה;

הָלְכָה חִישׁ, כִּמְעוּף הַבָּזָק

עָפָה עָפָה הַמֶּרְכָּבָה.

אִישׁ כִּי-יָשַׁב בָּהּ – כְּרֶגַע

הִנֵּה עָבַר שִׁבְעָה מִילִים;

רֶגַע רֶגַע שִׁבְעָה מִילִים –

כָּכָה תִהְיֶה קְפִיצַת-דָּרֶךְ!”

כֵּן יְסַפֵּר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת סָבִיב סָבִיב.

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבְחִפָּזוֹן עוֹד יְסַפֵּר

זֶה הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים –

וּבִמְקוֹמָהּ עוֹד הַזְּקֵנָה

יוֹשְׁבָה, חוֹלְמָה וּמַאֲזִינָה:

,,הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת,

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

עָשָׂה לוֹ מְכוֹנָה קְטַנָּה.

וּבְגַלְגִּלִּים וּבְאוֹפַנִּים,

וּבִיתֵדוֹת וּבְטַבָּעוֹת

עָשָׂה, בָּנָה לוֹ הַמְּכוֹנָה –

בָּאֱלֶקְטְרִית בָּנָה אוֹתָהּ.

אִישׁ כִּי-יַעֲמוֹד אֶל-הַמְּכוֹנָה,

וְאֶל הַזְּכוּכִית בָּהּ כִּי-יַבִּיט –

אָז מִשָּׁם אֶת-כָּל-הָאָרֶץ

יַבִּיט, יִרְאֶה וּמִקָּרוֹב.

הוּא בַמִּזְרָח – יִרְאֶה מַעֲרָב,

וּבַמַּעֲרָב יַבִּיט מִזְרָח;

הוּא בַדָּרוֹם – יִרְאֶה צָפוֹן,

וּבַצָּפוֹן יַבִּיט דָּרוֹם.

וּמִפֹּה עַל-פִּי הַמְּכוֹנָה

יוּכַל לִרְאוֹת אֲמֵרִיקָה,

וּמִשָּׁם אִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ –

כֵּן הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!”

כֵּן יְסַפֵּר. – שִׁפְעַת נֹגַהּ

מִשְׁתַּפֶּכֶת סָבִיב סָבִיב,

וּמִקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה

אַוִּיר זַךְ כִּרְאִי הַזְּכוּכִית.

וּבְחִפָּזוֹן עוֹד יְסַפֵּר

זֶה הַגָּדוֹל מִן-הַנְּעָרִים –

וּבִמְקוֹמָהּ עוֹד הַזְּקֵנָה

שׁוֹמְעָה, שׁוֹמְעָה וּמַאֲזִינָה:

,,הָיֹה הָיָה אִישׁ בָּאָרֶץ,

אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁבַע חָכְמוֹת;

הָלַךְ, לָמַד גַּם-הַשְּׁמִינִית –

עָשָׂה לוֹ בַקִּיר טַבָּעוֹת,

טַבְּעוֹת זִרְמֵי פְתִיל אֱלֶקְטְרִית,

וּבָהֵנָּה שָׂם כַּפְתּוֹרִים;

אִישׁ כִּי-יָעִיק עַל-הַכַּפְתּוֹר –

יֵדַע רֵעוֹ בַקָּשָׁתוֹ,

יֵדַע כָּל-מַאֲוַיֵּי לִבּוֹ,

יֵדַע כֹּל בִּן-רֶגַע אֶחָד,

לוּ גַם-יִרְחַק אַלְפֵי מִילִים –

כֵּן הַסְּגֻלָּה בַטַּבָּעַת!”

כֵּן יְסַפֵּר. – מִשָּׁמַיִם

זִרְמוֹת שִׁטְפֵי מַעְיְנוֹת-אוֹרִים;

עַל-הָאָרֶץ הִשְׁתַּפָּכוּ;

כָּל-הָאָרֶץ מָלְאָה אוֹתָם

וּבָאַוִּיר צִירֵי קַיִץ,

קַיִץ חָדָשׁ, הִתְעוֹפָפוּ;

וּמִסָּבִיב נִשְׁמַע צִפְצוּף

קוֹלוֹת – אוֹתוֹת אָבִיב חָדָשׁ.

אַךְ לְאַט מֵחֲלוֹמוֹתֶיהָ

קָמָה, עָמְדָה אַף-הֵנִיעָה

רֹאשׁ הַזְּקֵנָה, וּבִתְלוּנָה

וּכְמַזְהִירָה אַט דִּבֵּרָה:

„הוֹי יְלָדִים! פְּתָאִים קְטַנִּים!

מַה-לַּזְּקֵנָה מַה-תִּלְעָגוּ?

לֹא אַאֲמִינָה – הֵן כָּל-אֵלֶּה

רַק אַגָּדוֹת, רַק אַגָּדוֹת!