אֶת מַַסֶּכֶת הַמָּוֶת מַתְקִינִים מִנֶּגָטִיב שֶׁל הַפָּנִים.
אַתָּה עוֹטֵף, עִם צֵאת הַנְּשָׁמָה,
אֶת הַפָּנִים בְּסוּג שֶׁל חֹמֶר רַךְ,
הַמְצֹרָף בָּזֶה, וּמְקַלֵּף:
כָּךְ תְּקַבֵּל גֻּּמָּה גְּדוֹלָה, וּבָהּ
בִּמְקוֹם הָאַף, חוֹר,
בִּמְקוֹם הָאֲרֻבּוֹת, גַּבְשׁוּשִׁיוֹת.
אַתָּה יוֹצֵק תְּמִסָּה שֶׁל גֶּבֶס פְּנִימָה,
מַמְתִּין שֶׁתִּתְקָרֵש,
מְַפִריד, מֵסִיר: בַּפּוֹזִיטִיב חוֹזֵר
הָאַף לִבְלֹט, הָאֲרֻבּוֹת לִשְׁקֹעַ.
עַכְשָׁו אַתָּה נוֹטֵל אֶת פְּנֵי הַגֶּבֶס
וּמְכַסֶּה בָּהֶם אֶת בְּשָׂר פָּנֶיךָ
וְחַי