אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
בְּמַעֲלֵה שְׂדֵרָה וּלְאֹרֶךְ רְחוֹב,
פָּנָיו אֶל הַיָּם וְרֹאשׁוֹ נָקִי
מִטִּרְדָּה, נוֹשִׁים, חֱלִי
אֵינוֹ מֵפֵר בּוֹ נְגִינָה
וְהוּא מְבָרֵךְ בְּלִבּוֹ: כִּי טוֹב,
בִּנְגֹעַ רִשְׁרוּשׁ עָלִים בִּרְעָשָׁיו הַדַּקִּים.
אֲבָל אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
לְאֹרֶךְ רְחוֹב, בְּמַעֲלֵה שְׂדֵרָה,
צִלְצוּל מַקִּישׁ בּוֹ וְהוּא נִפְתָּח
כִּפְרוֹזְדוֹר לְטִרְדָּה, בַּעֲלֵי־חוֹב,
חֳלִי מֵחִישׁ בֹּו צַעַד בְּרֶדֶת
עָלָיו רִשְׁרוּש עָלִים כִּצְרִימָה
הָאוֹמֶרֶת לוֹ: כִּי רַע.
אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
בְּמַעֲלֵה רְחוֹב וּלְאֹרֶךְ שְׂדֵרָה
חִקְרֵי צִפּוֹר, יְרִיעַת הַשָּמַיִם
וְרַעַש הַיָּם שׁוֹקְלִים עֶדְנָה
עַל שׁוּלָיו הַהוֹמִים בְּבוֹא
יְדִיעָה וְהַנְּגִינָה מוֹחֶקֶת
בּוֹ טוֹב גַּם רַע.