הַתֹּאַר הַמּוֹפִיעַ בְּקִדְמַת הָעַיִן
הוֹלֵך וְנֶעְלָם, הוֹלֵך וְנֶעְלָם,
כְּכֶתֶם שְׁקִיעָה עוֹד מְעַט
יִצְלֹל בַּיַּרְכָתַיִם, יוֹתִיר
רַק תֹּאַר, לֹא נִרְאֶה בָעַיִן.
בַּחֶדֶר, רָהִיט מְפַנֶּה מָקוֹם לְרָהִיט
כְּצַעַד בִּתְזוּזָה אִטִּית, מְשַׁנֶּה
צֵל, מַשְׁכִּיחַ. בַּחוּץ,
רוּחַ נִשְׁבָּר אֶל בַּיִת כְּאֶל סֶלַע,
מְגַלֶּה לְהֶרֶף תַּדְמִית, וְהַלֵּב,
הַשּׁוֹאֵל לָהּ, מִתְפַּשֵּׁט, אֵינוֹ
יוֹדֵעַ אֶת הָרוּחַ
אֶלָּא לְפִי תְּנוּעַת הָעֲצָמִים וְהַגּוּף
הָרוֹעֵד עַל הָאֲדָמָה הַקּוֹרֵאת.