הַמַּנְגָּנוֹן הָעִוֵּר הָחוֹלָנִי,

שֶׁהוֹפֵך אֶת הַזִּכָּרוֹן הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁלְּךָ

לְמַרְאֵה בִּעוּתִים, – פְּסֹלֶת בִּקְצֵה הַתְּמוּנָה

שֶׁלֹּא נִתֶּנֶת עוֹד לְגֵרוּד. יוֹם אֶחָד אַתָּה מְגַלֶּה

שֶׁהִתְחַלְתָּ לְפַגֵּר בַּזְמַן,

וְאַתָּה מְגֻחָךְ כָּל כָּך, וְרַק אַתָּה יוֹדֵעַ.

מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחֲךָ לֶאֱחֹז בְּאוֹתָה שְׁאֵרִית

לא נְגוּעָה, לֹא נִכְזֶבֶת.

נִתְקָל בְּקִיר, בְּמִטָּה, בְּאִישׁוֹן חַיְּכָן

שֶלֹא מֵבִין אֶת הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ,

וְחוֹלֵם לִנְקֹם שוּב בַּעֲמָלֵק.

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ מְגֻחָךְ יוֹתֵר

כְּמוֹ בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל בַּקָּשַׁת הַקֵּץ:

אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ אֵיךְ

עָפִים מִמְּךָ הַבְּגָדִים, וְאֵיךְ הֻזְמַנְתָּ לְהֵרָדֵם וְלִשְׁכֹּחַ.