לוגו
אחמד מחיפה מעשן באור הערב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אַחְמַד מֵחֵיפָה מְעַשֵּׁן בְּאוֹר הָעֶרֶב

הָעֶצֶב כָּפִיהָ רַכָּה

גּוּפוֹ הַכָּבֵד, מְחַיֵּךְ וּבוֹחֵשׁ סֻכָּר.

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין קָנָה הַשָּׂדוֹת

עַל זֶה אֲנִי מוּכָן לְהִשָׁבַע בְּשָׂפָם אָבִי

וְלֹא אֶשָּׁבָע בַּמִּסְגָּד שֶׁל “סוֹלֵל בּוֹנֶה”


נָסַעְתִּי לַגָּלִיל, בִּחְיַּת הַלֶּחֶם! כְּמוֹ אֲנִי חוֹתֵךְ בָּצָל

כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת בְּנִי נַאסֶר [נִצָּחוֹן]

שֶׁלּוֹמֵד סִפְרוּת עִבְרִית בִּלְאוּנִיבֶרְסִיטָה,

כָּכָה שָׁר: "אֲדָמָה. אַדְמָתִי. רְחוּמָעַד. מוֹתִי "

אוֹמֵר. לוֹמֵד בְּשִׁעוּר תַּלְמוּד חוֹבָה.

יָבוֹא מָשִׁיחַ שֶׁלָכֶם כְּשֶהַגָּלִיל יֵחֲרֶב.


בֵּין כַּרְמִיאֵל לְסָכְנִין נוֹסֵעַ, מַקְשִׁיב לַזֵּיתִים

יוֹנִים בָּר, כָּכָה תְּבָּרָק אַלְלָה,

מַגִּיעַ לְקִבּוּץ לַעֲסָקִים וְלֹא רָחוֹק, אֲנִי חוֹשֵׁב

לְפִי מָה אֲנִי יוֹדֵעַ אֲנִי חוֹתֵם.

סִכַּמְנוּ כַּמָּה דּוּנָם פֹּה וְדּוּנָם שָׁם, מֶלוֹנִים, לַחֲצְנוּ יָד,

סְחוֹרָה טוֹבָה, קִבּוּצְנִיקִים עִם כּוֹבַע טֶמְבֶּל שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים,

אָמְרוּ גַּם הַיּוֹם קָפֶה טוֹב אַבּוּ נַאסֶר וְהָלְכוּ

וְהִזְמַנְתִּי אָדוֹן מַזְכִּיר גְרוֹסְמָן לְשַׁבָּת בַּבַּיִת

וּלְבַדִּי בַּשָּׂדֶה, רַק רַעַשׁ שֶׁל בָּנוֹת שֶׁלָכֶם מֵרָחוֹק וּמוּאַזִּין.

הַיָּרֵחַ פָּתוּחַ כְּמוֹ פֶּה שֶׁל פֵירוּז הַזַּמֶּרֶת

אֵיךְ שָׁרָה: מַדִּינַת אַ. סָאלָם. אַתָּה לֹא מֵבִין?

וְרוּחַ. פִּתְאֹם. זֶה הָיָה שְׂדֵה זִכְרוֹנוֹת

רָאשִׁים חִוְרִים שֶׁל מִי שֶׁהָיוּ

זֶה הָיָה שֶׁלִּי לִפְנֵי שֶׁבָּאתֶם,

אוֹ אִם נִהְיֵיתֶם פִּתְאֹם;

וְאַתֶּם בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה מְהַתַּלְמוּד

אוֹמֵר בֵּן שֶׁלִּי נַאסֶר. הוּא לֹא יֶלֶד רַע.

פִּתְאֹם לְבַדִּי בַּשָּׂדֶה, מֵאֵיפֹה בָּא לִי מַסְמֵר

וַאֲנִי דַּוְקָא אוֹהֵב אֶת הַחֲבֵרִים וַאֲדוֹן מַזְכִּיר גְרוֹסְמָן

אוֹמְרִים אְלִי פַּת מַת: מַה שֶׁהָיָה יַעֲנִי מֵת.

יַעֲנִי, זֶה כְּאִלּוּ וְהִתְחַלְתִי לְבַדִּי בּוֹכֶה וְזוֹחֵל בַּעֲנִיבָה וַחֲלִיפָה

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, בַּמְלוֹנִים, חוֹרִים בְּכָל מֶלוֹן

כְּאִלּוּ הֵם אֲשֵׁמִים. כַּמָּה אֶלֶף מֶלוֹנִים. חוֹרִים

כְּאִלּוּ אֲנִי בִּכְלָל מֵאָשָׁ"ף.


כִּי זֶה כְּמוֹ בַּיָּם. יֵשׁ גַּלְגַּל וּשְׁנַיִם

מֵתִים לִחְיוֹת.

אוֹ אֲנַחְנוּ אוֹ אַתֶּם. וְלֹא עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן אֵלֶּה שֶׁרוֹצִים לִהְיוֹת,

אִם הַגַּלְגַּל שֶׁל מִי.

אַתֶּם רוֹצִים

לִהְיוֹת אוֹר, לֹא לִהְיוֹת.

וּמִי שֶׁמַּאֲמִין וּמִתְפַּלֵּל יוֹתֵר, אָבִי הָיָה אוֹמֵר, וְיוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת,

שֶׁהַגַּלְגַּל יִהְיֶה שֶׁלּוֹ וְהַשֵּׁנִי

שֶׁיִטְבָּע.


תשמ"א 1981