הו ניגון מתוק

ר.מ. רילקה

אַחַת בַּלַּיְלָה. קוֹל: מַכְשִׁיר הַקֶּרַח שֶׁבַּחֶדֶר

עוֹבֵר לַהִתְאַפְּקוּת הַפִּתְאוֹמִית

וְרַעַשׁ שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּא יִקְפְּאוּ

מְיַצֵּר בְּךָ קֻבִּיּוֹת מְאֻבָּנוֹת

מִן הַמַּיִם הָרַכִּים:

חִידוֹת מִקֶּבֶר תַּעֲסוּקוֹת הַזְּמַן,

קְבוּרוֹת כְּמוֹ בִּסְלִיק שֶׁל אַנְשֵׁי מַחְתֶּרֶת:

יַחַד עִם קֻפְסְאוֹת מָזוֹן מְרֻכָּז

לִשְׁעַת חֵרוּם שֶׁתִּפֹּל תּוֹךְ רֶגַע.

בְּאַחַת בַּלַּיְלָה וּבְעוֹד לֹא קַמְנוּ מִתִּקּוּן חֲצוֹת,

כְּשֶׁנִּשְׁלָפִים הַזִּכְרוֹנוֹת חִידָה. חִידָה.

כְּמוֹ מִמְּבוֹכִים סוֹדִיִּים

שֶׁל אֵיזֶה שִׁלְטוֹן דֶּמוֹקְרָטִי וְנָאוֹר

שֶׁבְּמַרְתְּפָיו דְּלוּקִים וּמְכֻוָּנִים

הַפָּנָסִים, רַבֵּי עָצְמָה,

אֶל הַכִּסֵּא אֲשֶׁר עֲדַיִן רֵיק,

יֵשְׁבוּ הַזִּכְרוֹנוֹת עַל פִּי כְּלָלֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ

אַךְ הַמִּשְׁפָּט יְהֵא

מִשְׁפַּט שָׂדֶה

שֶׁל הַשָּׂרוֹת הַחֲשָׁאִי אֲשֶׁר לַנֶּפֶשׁ.

אַחַת בַּלַּיְלָה לוֹמַר מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקְךָ.

וּמַכְשִׁיר הַקֶּרַח שׁוּב פּוֹעֵל.

מַהוּ הַתֶּרְמוֹסְטָט הַפִּקֵּחַ: יוֹדֵעַ –

לְיַצֵּר קֻבִּיּוֹת מְאֻבָּנוֹת

מִן הַמַּיִם הָרַכִּים וְהַשְּׁקוּפִים

שֶׁהֵם כָּל תִּקְוָתְךָ?

הוֹ נִגּוּן מָתוֹק!

י"ג אב תשמ"ט ירושלים