זִיּוּף אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלִי
וְעוֹד מְעַט רוּחוֹת יָשׁוּבוּ
עִמָּן אַבְקְנֵי הָאוֹר, מִמֶּרְחַקִּים שֶׁל יֹפִי
בּוֹא וְנֵצֵא מִכַּף הַקֶּלַע
נָשׁוּב, נָשְׁקָה זְרָעִים שֶׁל אַהֲבָה נִשְׁכַּחַת
נִזְרַע מַה שֶׁבְּרִנָּה שָׁאַלְנוּ שֶׁיִּצְמַח.
כִּי עוֹד מְעַט יַשְׁמִיעוּ לָנוּ אֶת יוֹנַת הָאֵלֶם
מִמֶּרְחַקִּים הִיא שָׁבָה לְחַבֵּק אוֹתָנוּ יַחַד
עִמָּהּ הָאַבְקָנִים, אַבְקְנֵי הָאוֹר,
תּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַטְנוּ בְּמִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ
אוּלַי תַּרְגִּיעַ אֶרֶץ נֶאֱנַחַת.
נֵלֵךְ. כְּבָר הָאֵשׁ רוֹתַחַת בַּשָּׁמַיִם.
שׁוֹלַחַת לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַכְזָבָה וּבוּז.
וְהָאֲבָנִים יָצְאוּ מִכַּף הַקֶּלַע
דּוֹהֲרוֹת לִפֹּל עָלֵינוּ בְּאַחַת
לַעֲשׂוֹת עָלֵינוּ גַּל מַכְאִיב אוֹ מַצֵּבָה…
בּוֹא וְנֵלֵךְ.
בִּשְׁבִילֵי שָׂדוֹת בִּלְתִּי סְקוּלוֹת אֶל הַר שַׂגִּיא נַגִּיעַ
אָז נַדְלִיק פְּרָחִים יחסיון בְּלֵב הַסֶּלַע הַקָּשֶׁה כַּלֵּב.
וּכְמוֹ אַבְקָנִים בַּמְּנוֹרָה יִזְהֲרוּ בְּזֹהַר פֶּתַע
וְהַמִּדְבָּר בַּנֶּפֶשׁ יתחיה: מִמְּתֵי מִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ.
רוֹעֵד, כֻּלִּי – מֵיתָר. וְרוּחַ צְפוֹנִית כְּבָר בָּאָה
בִּי כְּבָר בָּאָה.
מִמֶּרְחַקִּים שֶׁל יֹפִי.
וְכָל הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחְרִישׁ.
י' אב תשמ"ט ירושלים