רַק אַתָּה תֵּדַע מַה יָכְלָה אָנָה טִיכוֹ

לוֹמַר עַל הַשִּׁנּוּיִים הַפִּתְאוֹמִיִּים בַּצִּיּוּר שֶׁלָּהּ

בֶּהָרִים שֶׁל סוֹד אֲשֶׁר עַכְשָׁו חוֹתְכִים בָּהֶם

עוֹרֵק רָאשִׁי לַכִּוּוּן קֶבֶר שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא

בַּמּוֹרֵד בּוֹ הִתְנַבֵּא הַזַּיִת הַנִּפְלָא שֶׁל אָנָה

צוֹעֶדֶת אֵלָיו בְּרֶגַע זֶה חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה

כְּפוּפַת רֹאשׁ כְּרַקֶּפֶת בַּיְשָׁנִית

דּוֹחֶפֶת עֶגְלַת תִּינוֹק אֶל הָרִשּׁוּם הַמִּשְׁתַּנֶּה

שֶׁל גִּבְעוֹת יְרוּשָׁלַיִם

יוֹם חֹרֶף רַךְ בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא בּוֹעֶרֶת, לֹא הַזְּמַן,

מַצְדִּיעִים לָהּ נָבַל וַחֲלִילִים וְנִפְלָאוֹת תְּכֵלֶת,

גַּגּוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֲדֻמִּים, רִקּוּד נוֹטֵף שֶׁל

טַלִּיתוֹת עַל חֲבָלִים,

רוּחַ לֹא רוּחַ,

יוֹם קַצֶּפֶת שָׁטָה אֲפֹרָה, רְחוּצָה עִיר.

כְּמוֹ שׁוּב דָּוִד יִתְבּוֹנֵן בָּהּ מִן הַגַּג, מֵחֲרַכִּים

מַצְדִּיעִים לָהּ אַקְוָרֶלִים, יָרֹק סָגֹל

שֶׁרוֹשֵׁם הַבּוֹרֵא בְּרָאשֵׁי בַּרְקָנִים.

הִיא תַּבְחִין בְּכֶתֶר שֶׁזּוֹכֶה לוֹ דַּוְקָא

הַמַּבָּט הַכָּפוּף –

הַקַּשּׁוּב אֶל הֶעָפָר.

הוֹ, טַהֵר יוֹמָא. טַהֵר גַּבְרָא.

שׁוֹטֵר עוֹמֵד בַּצֹּמֶת מְלַקֵּק גְּלִידָה.