הָאוֹר הַיָּפֶה הַזֶּה עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי
אֵינוֹ שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאוֹרוֹת.
אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ
בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת נוֹגַעַת.
אַךְ יָפְיוֹ נוֹגֵעַ בְּעֵינַי
בִּגְלָלֵךְ אֲשֶׁר תֵּלְכִי כָּאן בְּבֵיתִי
מַרְגִילָה אֶת הָרוּחוֹת לְהֵעָצֵר
עַל סַף פִּתְחֵי הַבַּיִת
וּמְעוֹרֶרֶת אֶת יְלָדֵּינוּ וְאוֹתִי
לְהָבְחִין
כֵּיצַד יָפֶה הוּא נָח
גַּם עַל דְּבָרִים חַדִּים שֶׁבָּעוֹלָם
שֶׁמַבָּט רַךְ שֶׁלָּךְ יְעַגֵּל,
אִשְׁתִּי.