בְּעֶרֶב כּוֹכָבִים יָפֶה זֶה שֶׁל בּוֹרְאִי
בְּעִיר יוֹנִים אֲשֶׁר שִׁבְעִים שֵׁמוֹת לָהּ
דִּמְעָה שַׂמְתִּי כָּאן,
לָדַעַת שְׁמִי
עַל אֶבֶן שֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת
אֶבֶן הַטֹּעַן,
לִרְאוֹת אִם יִשְׁתַּקְּפוּ בָּהּ הֶהָרִים,
הַכּוֹכָבִים,
אוֹ יִסְפְּגוּ אוֹתָהּ
הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ מִצּוּקִים,
מֵחֹרִים שְׁחֹרִים
לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדָּיָה.
שְׁקוּפָה תְּשׁוּבַת יְרוּשָׁלַיִם.