הָיָה שָׁם חַלּוֹן,
בְּאֵיזוֹ קוֹמָה בְּדִיּוּק?
כְּדֵי לְהִזָּכֵר צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת
הַסִּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּמִסְפַּר הַחֶדֶר, אַרְבַּע
מֵאוֹת, לֹא לֹא —
אָבְדַן הָאֻמְדָּן בְּמִסְפָּרִים גְּדוֹלִים —
בְּכָל זֹאת הָיָה
חַלּוֹן
נִזְכֶּרֶת אוֹתִי מְדַמָּה
זִנּוּק. צְעָקָה שֶׁל עַצְמִי.
הָעוֹלָם הוּא עֲדַיִן צַלַּחַת שְׁטוּחָה, וַאֲנַחְנוּ
בְּשׁוּלַיִם קְעוּרִים.
מִסְפַּר הַחֶדֶר.
הַקּוֹמָה.
גֹּבַהּ הַַחַלּוֹן.
קְפִיצָה מִקָּרוֹן.
מֶֶרְחַקּוֹ מֵהַכְּבִישׁ.
כַּמָּה נֶזֶק נִגְרָם לְגוּף נוֹפֵל.
מִסְפַּר הַחֶדֶר. אַרְבַּע מֵאוֹת
וּשְׁתַּיִם, אוֹ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֶה שְׁנוֹת
הָרַיְךְ. כָּכָה מְמַסְפְּרִים אֲנָשִׁים,
אוֹ קְרוֹנוֹת, אוֹ כְּתֹבֶת וְטֶלֶפוֹן
בָּעִיר שֶׁנִּמְחֶקֶת בְּעִבּוּרֵי צַלַּחַת.
בֶּרְלִין מִתְחַבֶּקֶת בַּחוֹמָה.
קַר לִי, כֵּן. הָיָה שָׁם
חַלּוֹן.
חֲצִי פָּתוּחַ.
כִּמְעַט
נָפַלְתִּי