מִתּוֹךְ כָּך שֶׁנִּקְשַׁרְנוּ
נֶאֱלַצְנוּ לְהַתִּיר
אַךְ לֹא נֶאֱסַרְנוּ
הוֹקִיעוּ אוֹתָנוּ
קִוּוּ שֶׁנִּתְבַּדֶּה
וְאָמְנָם שִׁוִּינוּ
וְכָל מַעֲשֵׂינוּ הָיוּ בִּשְׁבִילֵנוּ
וּמַה שֶּׁלֹּא עָשִׂינוּ הִבְדִּילָנוּ
לָנוּ הַכֹּל לָנוּ
מְאוּמָה
o
מֵגֵן עַל בְּדִידוּתִי
וּמִתְעַנֵּג עָלֶיהָ. פִּנּוּקוֹ הַגָּדוֹל
בְּיוֹתֵר נַעֲנֶה לְהֶרְגֵּלִים קְטַנִּים. לְרַחֲשֵׁי
רָעָב בְּבִטְנוֹ הוּא בִּלְבַד יַסְכִּים.
שׁוּם אִשָּׁה לֹא תִּפְלשׁ
בְּאַהֲבָתָהּ לֹא תְּחַטֵּט, בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ
הַקְּטַנּוֹת. שׁוּם יֶלֶד
לֹא יְסַכֵּן אֶת הַטַּעֲנָה
וְכִי יֵשׁ מִי שֶׁמְּעַנֵּג
יוֹתֵר מִמְּךָ,
הַמַּכִּיר אֶת רָזֵי גּוּפְךָ?
אֲנִי מְשִׁיבָה:
יָד זָרָה. יָד קְטַנָּה,
אַךְ בֵּינְַתִים חָדְלָה מֵהַקְשִׁיב.
o
הָעֲדָיִים שֶׁבְּנַפְשֵׁךְ, הוּא אוֹמֵר
עַל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הָעֵירֻמּוֹת
הוּא עָנַד נְשִׁיקוֹת,
בַּלֵּילוֹת אֲנִי מִתְהַפֶּכֶת, מַרְגִּישָׁה
כְּמוֹ קֻפְסָה שֶׁרוֹקֵן פּוֹרֵץ
בְּצִנַּת הַטִּינָה,
אֲנִי יוֹצֵאת לָרְחוֹבוֹת
וּמִתְגּוֹנֶנֶת בִּפְנֵי
חַלְלֵי שְׁתִיקָתוֹ.
o
רֶגַע אֶחָד לִפְנֵי הָעֲצִימָה
בֵּין הָעַפְעַף לַגַּבָּה, בְּאֵזוֹר
הַמֵּצַח,
זֶה שֶׁטַח הֶפְקֵר שֶׁבֵּין חֲלוֹם מְבֻיָּם
וַהֲזָיָה,
חוֹמַת בֶּרְלִין מִתְפָּרֶקֶת.
אֲתָר מוּזָר לָאַהֲבָה.
o
מִכֹּח שְׁתִיקָתוֹ אֲנִי
מִתְעַצֶּמֶת. בִּכְיִי נִזְכָּר
בְּגַנִּי הָאַחֵר.
הַקּוֹדֵם.
כֹּחָה שֶׁל הַהִתְאַפְּקוּת.
הַהִתְאַפְּקוּת נוֹתֶנֶת כֹּחַ.
כֹּחוֹ שֶׁל הַפּוֹרֵשׁ מִדַּעַת.
o
זוּלַת הַבֶּכִי הַכָּמוּס
עַל הָאוֹבֵד וְהָאָבוּד
וְעַל הָאֲבֵדָה
שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ
וְאֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ
o
מִכְתָּבִים שֶׁל זוּלָתִי
אִגְּרוֹת הֲזָיָה,
אֲנִי שָׁכַבְתִּי אִתְּךָ, עַל הַנְּיָר
אֲנִי אֶשְׁכַּב אִתְּךָ, אֲנִי אֶכְתֹּב
אוֹתְךָ