הִיא הָיְתָה שֵׁם דֶּהֶה
אוֹ מָה נִרְמָז וּמַבְהִיק
בִּמְגִלַּת יַלְדוּת פּוּרִימִית.
שׁוֹטֵי־חֲרָטָה טֶרֶם הִצְלִיפוּ בַּמֶּלֶךְ
מַר הִלֵּךְ בּוֹ קוֹץ־אַכְזָב.
מַה לּוֹ הֹדּוּ מַה לּוֹ כּוּשׁ
אִם לֹא נַעֲנוּ מַעֲרוּמֶיהָ:
עַל רֹאשׁ אֶסְתֵּר הַכֶּתֶר נָח.
כָּעֵת וַשְׁתִּי בְּבֵיתִי בִּנְיוּ־יוֹרק סְעוּרָה
נְסִיכָה צְעִירָה שֶׁיָּרְדָה מִנְכָסֶיהָ
לֹבֶן חִיּוּכָהּ שֶׁלֶג, עוֹרָהּ כַּחוּלָה הַחוּמָה
וְדָבָר זֶה אוֹ אַחֵר נוּגֶה קְצָת פָּחוֹת –
אַךְ אִישׁ מִלְּבַדִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּל־זֹאת
וְיָשֵׁן שְׁנָתוֹ מֶלֶךְ־עָפָר־וַחֲרָטוֹת.