1.
מִתֵּימָן יָעוּפוּ לַהֲקוֹת צִפֳּרִים
וִיקַנְּנוּ בַגָּן וּבְסִבְכֵי הַיְעָרִים,
עֲלֵה זַיִת, דֶּגֶל שָׁלוֹם הֵבִיאוּ;
"הֵן חָדַל חֹרֶף עִם עֱזוּז קָרָתוֹ,
הֵן חָשַׂף הָאָבִיב עָשְׁרוֹ, חֶמְדָּתוֹ",
כֵּן בִּירַק עָלִים יָשִׁירוּ, יָרִיעוּ.
2.
"אַךְ שָׂשׂוֹן, אַךְ שִׂמְחָה יָבִיא הָאָבִיב,
אַךְ חַיִּים, אַךְ עֹנֶג לָנוּ מִסָּבִיב,
וִיפִי הַנֹּעַר אֶל זִקְנַת הַטֶּבַע;
פֹּה אֶרֶץ תִּשְׂמַח בִּיפִי נִצָּנֶיהָ,
שָׁם שֶׁמֶשׁ תִּצְחַק בִּגְאוֹן קַוֶיהָ,
כָּל הַיְצוּר יָשִׂישׂ גַּם כָּל גַּיְא וָגֶּבַע"! –
סיון תרל"ט, ווילנא.